אין אין

או: מה קורה מעבר למחשבות?

יש מציאות מחוץ למיינד. ועוד איך יש.
למעשה, שם דרה האמת.
החיים עצמם. היופי והמסתורין המתגלה.
המיינד לא מכיר את מה שמחוץ לתחומיו. מבחינתו – מה שהוא אינו יכול לראות, להבין, לפענח, לקטלג, למיין ולסדר – אינו קיים.
לכן, הרבה פעמים, כשאנחנו מגיעים לגבולות של המיינד, הוא אומר שאין שם דבר. 
(יכול גם להגיד משעמם שם, אין שם כלום. אי אפשר להישאר כאן, ובטח לא לחיות מכאן)

זה לא נכון. 
במציאות, אין אין. 
המקום הזה שנמצא מחוץ למיינד – פשוט אין לנו שפה לתאר אותו.

______________________________________________________

אחת הטעויות העיקריות במודל המדעי הסטנדרטי הוא ההבנה של הריק. התיאוריות של הפרדיגמה הנוכחית עדיין מגדירות ריק כחסר אנרגיה. כחסר חיים. ככלום.
המדע מתנהל מתוך הנחה שאפשר לבודד משהו , ובכך לנטרל השפעה של אנרגיות אחרות עליו. ככה מתבצעים ניסויים במעבדה. שמים מבחנה בתוך ריק, ועוקבים אחרי מה שמבקשים לחקור, כאילו היא חפה מכל השפעה. 

הבעיה היא, שזה פשוט אינו נכון. הריק אינו ריק. אין אין.

מסתבר, שאם ניקח ס״מ מעקוב של חלל, של ריק, נגלה שיש שם פי 39 יותר אנרגיה מאשר אם היינו דוחסים את כל החומר בכל היקום!

הריק מלא באנרגיה. באינסוף אנרגיה. אז למה אנחנו מתעלמים ממנה? למה קשה לנו לקחת אותה בחשבון? 

מה שהמיינד לא יכול לזהות, לא יכול לתפוס, למדוד, לכמת, להשוות. אינו שם בשבילו. והתרגלנו מאד לתפוס ולחוות את עולם דרך המיינד.

כמו שהחומר בעולם החומר נתפס כדבר, ויתר האנרגיה שהיא האוקינוס שהדברים מתרחשים בתוכם, כאילו אינו נמצא, אפשר לראות מחשבות מחשבות כ״דברים״, אליהם נשאבת תשומת הלב שלנו מתוך הרגל, מתוך התניה.

באימון, כיוון שאנחנו מסתכלים על מחשבה, ודרכה, כשאני מגיעה לקצה של המחשבה נפער שם שקט.
המיינד לא יודע מה לעשות עם השקט הזה, המרווח הזה. הוא מיד ינסה למלא – בין אם ברעיון אן תיאוריה שמתקשרת לי לזה, בין אם בהתנגדות למה שכרגע התגלה, או אפילו בשאלת המשך של ״איך אני יכולה לחיות את זה? לקיים את זה יותר בחיים שלי?״. 

מה אם לא נענה?

מה אם נתיידד עם המקום הזה, המרחב הזה, השדה המאוחד, שנמצא תמיד שם, ולא ננסה למלא אותו בעוד דברים?

תנועת החיים באה

ולוקחת
ונושמת 
ואנחנו חיים

מקור תמונה ומידע: נאסים הארמיין

Nassim Haramein הוא פיזיקאי ומדען מהפכני ופורץ דרך. במחקרים שלו הוא מאחד את הפיזיקה הקוונטית והפזיקיה של ״הדברים הגדולים״, דרך הבנה עמוקה של אחדות אמיתית ביקום, ומכאן, גם שהכל מחובר. יש לא מעט חוקרים ואנשי מדע שרואים בו מבשר של פרדיגמה מדעית חדשה ומוקירים את עבודתו. ויחד עם זאת, הרבה מדענים מתוך הממסד האקדמי מכפישים ומתעלמים מעבודותיו בשיטתיות, בעיקר בשל העבודה שאין לו השכלה אקדמית מאוינברסיטה מוכרת. ממצאים מקבילים לשלו מתקבלים יותר ויותר, עם הזמן, לתוך הנרטיב המדעי הנוכחי.
עוד על עבודתו באתר שלו. ולמידע בעברית כאן.

אודות המחבר

השארת תגובה