פחד
*אופי המילון והמלצת קריאה:
מילה היא כלי דרכו עוברת מהות, אנרגיה. המילה לעולם איננה הדבר עצמו. מהו הדבר עצמו? שאלה זו טוב שתיענה בשתיקה.
לכן ההזמנה במילון היא ״טריקית״ כי נדמה שהיא מחליפה ״הגדרה״ ב״הגדרה״ אך היא לא. היא הזדמנות להתבונן על המילה ולשאול – אם היא לא כמו שהתרגלתי לראות דרך השכל, אז מה היא? מה מהותה מתוך המיסתורין? מתוך הטבע? מתוך הידיעה הבלתי נתפסת שהכל אחד, הכל תנועה ואני חלק מזה? מכאן תמצאו שה״הגדרה״ החדשה לפעמים תשמע פיוטית או אפילו תרגיז את השכל, כי הוא לא יכול להבין אותה. זה בסדר. תנו למילים להיות כלי והקשיבו לאנרגיה שעוברת דרכן. זה בדיוק מה שבאנו לעשות כאן.
התרגלנו לחשוב שפחד הוא רגש שמעיד על סכנה, על אפשרות סבירה לנזק, כאב נפשי ופיזי, אובדן, חוסר.
האמונה הנמצאת בבסיס הפחד היא, שניתן לקחת מאיתנו, להזיק לנו, להפחית אותנו, להעלים אותנו, להקטין אותנו, להשפיל אותנו.
במציאות כזו, כל הזמן נפחד ולכן כל הזמן נתגונן או נתקוף.
במבט מתוך המסתורין והידיעה שהכול אחד בתנועה:
פחד הוא רגש שנובע ממחשבה, מתסריטים, מפסלים ומסכות – שאנחנו כבני אדם המצאנו. הפחד הוא מנגנון שהשכל שלנו יוצר משום, שהוא מאמין שעליו לשמור עלינו.
כאשר השכל מסמן לנו שקיימת סכנה, עולה פחד ומתוך אותו הפחד אנו חיים בדפוסים ונוקטים פעולות, שלא באים מטבענו האמיתי ולא משרתות אותנו.
במציאות כזו, כשהפחד מגיע הוא אפשרות לצלול יותר עמוק לתוכי, לעבור דרכו ולצאת יותר יודעת מהצד השני. בזכות הפחד אני יכולה לראות דברים שלא ראיתי, להתרחב ולגדול. אני מבקשת לעצמי להרגיש את הפחד ואם מתבקש גם לפעול מתוכו אך לזכור שהפחד הוא לא אני. הוא לא מערער את מי שאני אלא רק את מי שאני חושבת שאני. (כדאי לקרוא את משפט הזה פעמיים).
כשהפחד מגיע אני מבקשת ללכת לצידו ולא להימנע ממנו. לצאת איתו לטיול ולהזכיר לעצמי שהוא לא אני אלא רק לצידי. כשאני יודעת שהפחד הוא לא אני, אני חוזרת לחיות את היופי, החכמה והעוצמה שהם מי שאנחנו באמת.
“עזה כמוות האהבה” – בפשטות ובעוצמה כל כך גדולה מזכיר המשפט הזה, שאהבה ואמירת כן לחיים כשאני מחבקת אותם עם שתי ידיים – מראים לי בבהירות ובחדות, שהפחדים הם המצאה, שהאדם הוא אור ונשמה של נצח ושהאהבה היא הטבע שלנו, ודבר לא באמת יכול לקרות לה. אפילו אם נרצה.
“אין ערבויות, אין רשת, גם אין תעודות ביטוח, אבל אני עושה זאת בכל זאת, משום שאיכשהו, האפשרות כבר לא בידיי”
לקריאה נוספת
אימונים
אימונים אישיים מה שבאמת חצי שעה או שעה. בזום או פיסי אימון הינו מרחב של היזכרות במה שאנחנו באמת, ולא מה שהמחשבות מספרות לנו. זה
אהבה
אהבה *אופי המילון והמלצת קריאה: מילה היא כלי דרכו עוברת מהות, אנרגיה. המילה לעולם איננה הדבר עצמו. מהו הדבר עצמו? שאלה זו טוב שתיענה בשתיקה.
פרק רביעי – שאלות מראות ומזכירות – נקודות מבט על נושאים שונים
שאלות מראות ומזכירות גלול מטה Boaz Ofer © נקודות מבט על נושאים שונים שאלות מראות ומזכירות נקודות מבט על נושאים שונים התבוננות דרך נושאים מראה