תשוקה
*אופי המילון והמלצת קריאה:
מילה היא כלי דרכו עוברת מהות, אנרגיה. המילה לעולם איננה הדבר עצמו. מהו הדבר עצמו? שאלה זו טוב שתיענה בשתיקה.
לכן ההזמנה במילון היא ״טריקית״ כי נדמה שהיא מחליפה ״הגדרה״ ב״הגדרה״ אך היא לא. היא הזדמנות להתבונן על המילה ולשאול – אם היא לא כמו שהתרגלתי לראות דרך השכל, אז מה היא? מה מהותה מתוך המיסתורין? מתוך הטבע? מתוך הידיעה הבלתי נתפסת שהכל אחד, הכל תנועה ואני חלק מזה? מכאן תמצאו שה״הגדרה״ החדשה לפעמים תשמע פיוטית או אפילו תרגיז את השכל, כי הוא לא יכול להבין אותה. זה בסדר. תנו למילים להיות כלי והקשיבו לאנרגיה שעוברת דרכן. זה בדיוק מה שבאנו לעשות כאן.
“על משכבי בלילות ביקשתי את שאהבה נפשי ולא מצאתיו.
אקומה נא ואסובבה כעיר בשוקים וברחובות אבקשה את שאהבה נפשי ביקשתיו ולא מצאתיו.
מצאוני השומרים הסובבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם: כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אימי ואל חדר הורתי.”
שיר השירים ג’ (א-ד)
התרגלנו שתשוקה באה מחסר. תשוקה היא אש אוכלת, תובעת, צריכה, מוכרחה, לא יכולה בלי, שומרת, מתקיפה, נאחזת.
היא בור שחור שמחפש להתמלא
היא חסר ללא תקנה
תמיד תישאר חסרה
שולטת
נערצת
מבקשת לעצמה עבדים.
כך אנחנו יוצרים את עצמנו עבדים של עצמנו
כך אנחנו מקריבים למולך, שהוא אנחנו
את הקורבן היומי
קורבן אדם
את עצמנו אנחנו מקריבים.
המחשבה המניעה תשוקה מחסר תהיה משהו כמו
“רק אם יהיה לי אהיה מאושר”
או “רק אם אגיע אהיה בטוח”
או “רק אם אמנע אהיה מצליח”
או “רק אם אשיג אהיה אהוב”
תשוקה שבאה מן החסר
יוצרת נוכחות של פחד
וברגעים של רוגע מתוך היסח דעת
היא מעירה בטלטלה
מזכירה את האפשרות לאבד את מושא התשוקה
משכנעת מחדש בריק ובאין , בשממה ובבדידות שיהיו מנת חלקו של הנרדם בשמירה והמפסיק להשתוקק,
ושולחת מיד להמשך עבדות.
במבט מתוך המסתורין והידיעה שהכול אחד בתנועה:
תשוקה באה מן השלם והמלא.
תשוקה ממילא היא שקטה
כמעט ואי אפשר לחוש בתנועה
אין עליות וירידות
אין השפעה מבחוץ.
זוהי תשוקה שבמהותה היא אמירת כן
מלאה ופשוטה
לחיים.
אין חיפוש
כי אין מה לחפש
הוא כבר נמצא
ואין לאן להתקדם
כי הכל בפנים
ואין דבר
אלא לראות את הפלא
של המתגלה לעיני
בכל רגע ורגע
והוא אני
והוא הכל
האחד
ההוויה עצמה.
זה מבלבל
לפעמים זה מרגיש עצוב
כי אנחנו נפרדים מחלום
על תשוקה ואיך היא תראה.
לכאב הזה יש תפקיד
לשחרר ולנקות אותנו
מן הפסלים והתמונות שעבדנו
וחלמנו וכמהנו
על תשוקה.
ואז ישנה תשוקה
שהיא תנועה
ידועה
וכמעט לא מורגשת.
זה השקט של הזכרות והרפיה
בתוך העצמיות שלנו
הטבע האמיתי לנו.
אפס מאמץ
ובכל זאת תנועה.
איך?
לקריאה נוספת

תם לב
שקר *אופי המילון והמלצת קריאה: מילה היא כלי דרכו עוברת מהות, אנרגיה. המילה לעולם איננה הדבר עצמו. מהו הדבר עצמו? שאלה זו טוב שתיענה בשתיקה. לכן ההזמנה במילון היא

וידאואים קצרים
וידאואים קצרים קטעים מתוך ובינרים, מפגשי לייב ושיתופים שונים. מוזמנים ומוזמנות לשוטט אינטואיטיבית. מה שאמיתי, אינו דעה או רעיון, לא שיטה ולא גישה. מה שאמיתי

פרק שלישי – מוליכי מה שבאמת
מוליכי מה שבאמת גלול מטה Sila Sveta & Anna Abalikhina © הקדמה מוליכי מה שבאמת הקדמה התבוננות הבנה, ראיה, ידיעה – שלושה שהם מבולבלים התנסות