יציאה
״תהיי במדיטציה בשקט, באהבה,
אל תדעי בכלל על מה את הולכת לכתוב
או על מה את אמורה,
ומאותו שקט מופלא
תנבעי את פרק ״היציאה״
תתני לזה לנבוע ממך מתוך המדיטציה
ותראי מה יתגלה.
ואם יקרה ויתאים
תשלחי לי לפני עיבודים וכאלה.
סקרנית מה ינבע.
אני רואה ממש בתדר ובמהות את פרק היציאה
דומה לפרק הכניסה בדיוק כמו שכתבת אותו,
משהו שעצם המקצב שלו מזכיר לנשמה
משיכות מכחול עדינות ורכות
משהו שכמו מצד אחד עוטף ומחבק בתוכו
ומן הצד שני באותה מידה הוא גם בפני עצמו,
הקדמה של משהו חדש לגמרי,
של הרגע הבא.
הם אחד
מסכם, מחיה, ופותח.״
איילה
הכוונה
קפריסין. יום אחרון
היופי נמצא בכל. הוא מנגן עלינו בניגונים מוכרים וזרים, גלויים ומובנים, מסתוריים וסוחפים, אם נרשה לו. אם לא נפריע לו ונתעקש שיש לו צורה.
הוא מראה את עצמו באינסוף צורות ומופעים, אם לא נחפש אותו בסולמות מסוימים, אם לא נאמין שיש דבר כזה זיוף ואם נרשה לעצמנו למות לעצמנו, כדי לגלות את עצמנו מחדש.
שלם
זוהי הכרה בכך, שכל רגע מתרחש המשהו המדויק, שאותו באתי לעבור בחיים האלה
שלם
זהו חוסר ההתנגדות המוחלט למה שנמצא ומתרחש כאן
שלם
זה היעדר הרצון להיות במקום אחר מאשר פה, כאן ועכשיו
שלם
זוהי התנועה המלאה של ה"כן", התמזגות, היטמעות, התפוגגות הגבולות
שלם
הוא הכרה במלאות שאנחנו, היעדרה של מחשבה על "חסר״, על "לא", "עוד לא", או "לא מספיק"
שלם
זו ההכרה שנוכחותו של האחר בחיינו איננה מוסיפה או גורעת מהאהבה והפלא שאנחנו, היא מזכירה ומאפשרת לנו לחגוג אותה ולגדול ולהתעורר דרכה.
שלם
זוהי התנועה האמיתית, המקורית של תפילה וחיים שחוזרת, נזכרת ומוזנת על ידי העצמי.
זאת במובחן מתנועה שמנסה להגיע או למנוע, להשיג או לסרב.
שלם
זוהי ציפייה שקטה
שנגלה את מה שנמצא שם זה מכבר.
שלם
זה מדויק
פשוט יודעים את זה
השלם שקט. הוא נראה פסיבי, כמעט כלום. למעשה הוא עדות מפוארת לטבעם של הדברים ולעובדה שאנחנו נצחיים. כשאנחנו גרים בתוכו, בתוך השלם, ניזונים ממנו ,ממקדים בו את תשומת ליבנו, קיימים שפע, יופי, חופש ושמחה ,שלא גרמנו להם, אלא שהם כאן מאז ומתמיד.
ככה זה עכשיו.
ישנה פשטות
שלא מבקשת לדחוף
או להשיג משהו
פשוט תנועה
והתגלות עצמית
של הוויה לעצמה,
הבחנה ולמידה
בין מה שניצחי
לבין מה שארעי,
בין מה שבורא סבל
לבין החגיגה של עצם הקיום,
פשוט
ללמוד את עצמנו
את הטבע האמיתי שלנו
ולשתף
