תמונה: Pixabay

באנו לעבוד

״ישבתי אתמול בישיבת הממשלה, ראיתי אנשים שבאו לעבוד. לא באו לריב, לא באו להעליב, באו לעבוד.״

הקדמה לקריאה מתוך עיתונאות חדשה:

תפקידה של העיתונות בעידן הישן, היה להיות כלב השמירה של הדמוקרטיה – לאפשר להשמיע קול אחר. העיתונות החדשה מבקשת לפעול כמשתתף אחראי הקשוב למה שנדרש מאיתנו בזמנים האלה, וכיוצרת של משתתפים אחראיים נוספים.

החכמה, האפשרות והיצירה נמצאת בכל אחד, ויצירת סביבה שמוציאה את כל אלה לאור, זהו תפקידו של מנהיג וזהו תפקידה של התקשורת.

כמשתתף אחראי אני אקשיב למה שמתבקש, למה שישרת את טובתם העליונה של כולם ושל הכל.

מה זה אומר ״מה שמתבקש״  כשאין מסגרת התייחסות? כי ׳מסגרת התייחסות׳ היא הנחת יסוד, מחשבה. וכי משתתף אחראי יטיל באלה ספק, וישאל – איך יראו החיים בלעדיהם?

במקום שבו המיינד המפרש והמונע מפחד והמוביל להישרדות, אינו יכול להתקיים יותר – ישנה ידיעה שהיא חיים.

השתתפות אחראית היא לא לסגור את עצמי אלא להתנסות באמת. לבקש להינגע, לבקש להתערער עד היסוד ולשמוע את השקט שאפשר לשמוע בין הצלילים. צלילים שמזכירים.

פוסט התבוננות מתוך העיתונאות החדשה:

 

לעשות טוב. זה נשמע בנאלי. אולי אפילו שטחי. אבל זה לא. להיפך. על זה מונח הכל. ממנו הכל צומח או נובל.

 

במשך זמן רב הרגשתי שאני נובלת. הרגשתי כמו הצמחים בגינה, כשהקיץ מגיע. הם לא מתים, כי אני משקה אותם אבל הם גם לא ממש חיים, החיות שלהם לא מתפרצת ושופעת. הם יודעים שהם לא מתו והם עושים מה שהם יכולים, אבל זהו. 

 

שקר, הונאה, הפרדה כדי לשלוט בעורמה, חשיבה רק על טובה אישית ונכונות להקריב את האחר או לשכוח שהוא קיים, הפחדה כדי להחליש ולייאש כדי לשלוט. כל אלה יוצרים בכל מקום שהם נמצאים בו מעגלים של פחד והכאבה שהולכים וגדלים. לשמחה ויופי, לחכמה שנותנת חיים, אין אפשרות לגור במקום כזה.

 

אבל שכבות טקטוניות זזו. המרחב הפנימי והציבורי פנוי  ומוכן למה שהגיע זמנו.

 

משהו הבשיל. לפעמים הריק והכאב הרחיבו את תעלת הלידה ומשהו חדש יכול  להגיע. ולפעמים השמחה וההכרות הטובה ממש, שיש לנו עם הטבע שלנו, שאוהב לאהוב ומבקש לשגשג בחכמה עתיקה וטובה, הוא זה שלא מרפה ודורש את שלו.

 

ועכשיו, עושים טוב. לוקחים אחריות ושמחים על זה, אומרים אמת וזה טבעי, מקבלים החלטות כי רק כך יוצרים תנועה ואפשרויות ותוצאות, אוהבים ואכפת מכולם כי ככה זה כשלא מסכסכים ביננו אלא מאמינים בנו, ורוצים לפתור וליצור כי יודעים שאפשרי.

 

כשאנחנו מצייתים לטבע שלנו, למה שבאמת, שמחת חיים ואהבת אדם ינבעו מאיתנו כמו מעיין נצחי.

 

וכשאנחנו מתכחשים לו, מסרבים לו ומבקשים לשלוט, נסבול ונכאיב, נפחיד ונחייה באימה.

עוד יכול לעניין אותך

אימונים

אימונים אישיים מה שבאמת חצי שעה או שעה. בזום או פיסי אימון הינו מרחב של היזכרות במה שאנחנו באמת, ולא מה שהמחשבות מספרות לנו. זה

Read More »

המילון החדש

המילון החדש המילון החדש נובע מתוך הקשבה לכוחה העצום של שפה ביצירת עולם של משמעויות. שפה יכולה להיות מכשול כשאינה מדויקת, או להיות צוהר לאינסוף

Read More »

הספר

הספר – מה שבאמת גלול מטה Julie Gautier © הטבע האמיתי שלנו נמצא כאן. בכל רגע. עכשיו. לא אנחנו עשינו אותו ולכן אנחנו לא יכולים

Read More »

הירשמו לניוזלטר (חודשי) לקבלת עידכונים על המתרחש והמתחדש ב-What Really Is:


    אודות המחבר

    השארת תגובה