דפוק

*אופי המילון והמלצת קריאה:

מילה היא כלי דרכו עוברת מהות, אנרגיה. המילה לעולם איננה הדבר עצמו. מהו הדבר עצמו? שאלה זו טוב שתיענה בשתיקה.

לכן ההזמנה במילון היא ״טריקית״ כי נדמה שהיא מחליפה ״הגדרה״ ב״הגדרה״ אך היא לא. היא הזדמנות להתבונן על המילה ולשאול – אם היא לא כמו שהתרגלתי לראות דרך השכל, אז מה היא? מה מהותה מתוך המיסתורין? מתוך הטבע? מתוך הידיעה הבלתי נתפסת שהכל אחד, הכל תנועה ואני חלק מזה? מכאן תמצאו שה״הגדרה״ החדשה לפעמים תשמע פיוטית או אפילו תרגיז את השכל, כי הוא לא יכול להבין אותה. זה בסדר. תנו למילים להיות כלי והקשיבו לאנרגיה שעוברת דרכן. זה בדיוק מה שבאנו לעשות כאן.

התרגלנו לחשוב שדפוק הוא מישהו שפגעו בו, שדפקו אותו, הוא מישהו שנעשה לו עוול, שנלקח ממנו או שמשהו בו לא עובד כראוי, פגום, לקוי, לא תקין.

אפשרות נוספת היא שהדפוק הוא חסר שליטה, הוא חסר יכולת, הגורל שלו נתון בידי אחרים. לכן הוא מאמין שיכולים לפגוע בו ולפעמים זו תהיה הצדקה מדוע הוא יכול לפגוע באחרים. הוא מאמין שהעולם מסוכן.

מציאות שנוצרת היא שחיי הדפוק שזורים באומללות כי הוא חי את חייו מתוך האמונה שמשהו בו לא בסדר ושאין ביכולתו לשנות זאת.

כך הוא מגשים את האמונה הבסיסית הזו בחייו והוא וכל מי שסביבו סובל.

במבט מתוך המסתורין והידיעה שהכל אחד בתנועה:

אין באמת דפוק, נדפק, לדפוק. בעצם יש את מה שיש = אני כתנועת חיים משתנה ומביאה ברכה בכל מקרה כמו שאני עם השינויים והבלבולים שלי.

אם אני מאמינה שאני חסרה, לא שווה ולא יישרתי קו עם משהו אז כנראה שמשהו לא בסדר איתי ואולי ״אין לי את זה״ אז האמונה הזו תקבע מה באמת יקרה בפועל. אני מאמינה לזה ומשכנעת את העולם שאני כזו וכך יש לנהוג איתי.

האמת היא שאין מדד או קו תוחם שמגדיר נורמלי/לא נורמלי. אני בטעות חושבת שאני זקוקה למדד שכזה כדי שתהיה לי שליטה ואוכל להוציא אל מחוץ לעולמי את מה שנדמה לי כש״לא רצוי״, מסוכן או מפחיד.

המציאות שנוצרת היא שאוכל להרשות לעצמי להיות ולטעות, להתבלבל, לכאוב, ללמוד, לאהוב, לגלות מחדש תנועה, השתנות, התפתחות.