הזמנה

במובן הישן:

הזמנה היא קריאה אל אדם או קבוצה להיענות להצעה. מטרת ההזמנה היא ליצור מצב שבו על ידי ההגעה של המוזמנים למקום או למצב, הם מאפשרים למזמין ליהנות מפירות היענותם. לכן מטרת הזמנה הינה להיענות. ולכך אנחנו מוסיפים, שאי היענות להזמנה מעידה על קיומה של בעיה או פגם אצל המזמין או אצל המוזמן. אנחנו מייחסים ערך למידה שבה נענים אחרים להזמנה. 

המציאות שנוצרת היא שמופעל לחץ לקבל את ההזמנה ויחסים מעוצבים על בסיס משא ומתן שאינו מאפשר אמת והוגנות אלא מעודד מניפולציה והסתרה.

 

במובן החדש והמתחדש:

בהבנה החדשה הזמנה נעשית, כאשר אדם כלשהו חש או שומע מתוך ידיעה פנימית שעולה בו, שיישנו דבר מה שהגיע זמנו להתרחש. בדרך כלל לא נדבר על אירוע מסוים זה או אחר אלא על הבנה פנימית, שישנו שיעור שמבקש להילמד או חוכמה שאני מזומן לחיות אותה בדיוק כפי שאני רואה אותה, ולא לפחד ולדחות, להתעלם ולטשטש.

המציאות שנוצרת היא שעצם פעולת ההזמנה יוצרת תנועה של חיים והתבהרות. היא אומרת למזמין שהוא רחב יותר ובעל אפשרויות יותר מאשר מה שהוא יודע היום או מסוגל לבצע בידע וביכולת שעומדים לרשותו. כמו כן, כשההזמנה יוצאת לאור, מביע המזמין אמון במוזמן, שיש בו את החוכמה, היופי והיכולת להיענות להזמנה, ולהצליח. לכן, אין דגש על היענות להזמנה. אין צורך בשליטה ולא במאמץ או הפעלת לחץ, משום שהרגע הבא יעלה וינבע מן ההבנות החדשות שיצרה ההזמנה והתנועה שהיא יצרה בתוך כל אחד מן המעורבים.

קריאה לעצמי מחוץ לעצמי. מה שהגיע זמנו.”

אודות המחבר

השארת תגובה