הזמנה

*אופי המילון והמלצת קריאה:

מילה היא כלי דרכו עוברת מהות, אנרגיה. המילה לעולם איננה הדבר עצמו. מהו הדבר עצמו? שאלה זו טוב שתיענה בשתיקה.

לכן ההזמנה במילון היא ״טריקית״ כי נדמה שהיא מחליפה ״הגדרה״ ב״הגדרה״ אך היא לא. היא הזדמנות להתבונן על המילה ולשאול – אם היא לא כמו שהתרגלתי לראות דרך השכל, אז מה היא? מה מהותה מתוך המיסתורין? מתוך הטבע? מתוך הידיעה הבלתי נתפסת שהכל אחד, הכל תנועה ואני חלק מזה? מכאן תמצאו שה״הגדרה״ החדשה לפעמים תשמע פיוטית או אפילו תרגיז את השכל, כי הוא לא יכול להבין אותה. זה בסדר. תנו למילים להיות כלי והקשיבו לאנרגיה שעוברת דרכן. זה בדיוק מה שבאנו לעשות כאן.

באופן כללי אנחנו רגילים לחשוב שהזמנה היא קריאה אל אדם או קבוצה להיענות להצעה.

מטרת ההזמנה היא ליצור מצב שבו על ידי ההגעה של המוזמנים למקום או למצב, הם מאפשרים למזמין ליהנות מפירות היענותם. לכן מטרת הזמנה הינה להיענות.

אני מזמינה כדי שיבואו.

מכאן קל להסיק, שאי היענות להזמנה מעידה על קיומה של בעיה או פגם אצל המזמין או אצל המוזמן או בהזמנה עצמה.

אנחנו מייחסים ערך רב לַמידה שבה אחרים נענים להזמנה שלנו.

המציאות שנוצרת היא שמופעל לחץ לקבל את ההזמנה ויחסים מעוצבים על בסיס משא ומתן שאינו מאפשר אמת והוגנות אלא מעודד מניפולציה והסתרה.

כמו כן, סיכוי גבוה מאוד שאחרי כמה סירובים אאבד ביטחון בקול שממנו נבעה ההזמנה שלי ואו שאוותר עליו או שאצור בו מניפולציות ועיוותים על מנת ״ליישר קו״ או להתאים למה שאני חושבת שאנשים רוצים.

במבט מתוך המסתורין והידיעה שהכל אחד בתנועה:

הזמנה נעשית, כאשר אדם כלשהו חש או שומע מתוך ידיעה פנימית שעולה בו, שישנו דבר מה שהגיע זמנו להתרחש. בדרך כלל לא נדבר על אירוע מסוים זה או אחר אלא על הבנה פנימית, שישנו שיעור שמבקש להילמד או חוכמה שאני מוזמן לחיות אותה בדיוק כפי שאני רואה אותה, ולא לפחד ולדחות, להתעלם ולטשטש.

המציאות שנוצרת היא שעצם פעולת ההזמנה יוצרת תנועה של חיים והתבהרות קודם כל בתוכי.

היא אומרת למזמין שהוא רחב יותר ובעל אפשרויות רבות יותר מאשר מה שהוא יודע היום או מסוגל לבצע בידע וביכולת שעומדים לרשותו.

כמו כן, כשההזמנה יוצאת לאור, מביע המזמין אמון במוזמן, שיש בו את החוכמה, היופי והיכולת להיענות להזמנה, ולהצליח. מכאן, יש פחות דגש על ההיענות להזמנה אלא להזמנה עצמה. אין צורך בשליטה ולא במאמץ או הפעלת לחץ, משום שהרגע הבא יעלה וינבע מן ההבנות החדשות שיצרה ההזמנה והתנועה שהיא יצרה בתוך כל אחד מן המעורבים.

” קריאה לעצמי מחוץ לעצמי. מה שהגיע זמנו.”