החלטה

במובן הישן:

החלטה מוכרחים לקבל, משום שאני חייב לדעת לאן אני הולך ומה אני עושה. אם לא אחליט, אני נמצא בריק, הולך לאבדון-ללא לכלום.

המציאות שנוצרת היא שאני חושב שאם לא אניע – לא יהיה דבר, ואם לא אדע לאן אני הולך- לא אוכל להניע. אז אם אין מטרה יש לחץ, אשמה והכרח, שמולידים חוסר אונים, שקר והסתרה. אני מפחד לקבל החלטה לא נכונה, אני לא יודע אם כך איך להחליט וזה אומר שאני פגום וחלש.

עם זאת, ככל שאני נהיה מודע לאמת – שאין לי באמת דרך לדעת מה אמור להיות ומה נכון, כך הצורך בקבלת ההחלטה נראה יותר אבסורדי אבל אני לא יודע איך לנוע בלי זה והכל נהיה קשה יותר, מורכב יותר ומסוכן יותר.

 

במובן החדש והמתחדש:

החלטה מתקבלת ומגיעה מעצמה, היא ניתנת, מוגשת לי. אינני צריך לקבל או לקחת אותה. היא איננה פרי של תהליך מושכל ושיקול דעת, אלא של הקשבה למה שמתבקש, למה שהכל מוכן אליו, למה שיביא ברכה.

המציאות שנוצרת היא שדווקא במקום שלא החלטנו בתהליך מובנה של השכל, שם היא ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות ומשם נוכל לראות חדש.

בריק מוחזק הכל.

“ללכת בשביל ששמי כתוב עליו”

אודות המחבר

2 תגובות
  1. דרך - What Really Is

    […] למילון החדשהחלטה, […]

  2. אחריות - What Really Is

    […] חזרה למילון החדשאמינות , דפוק, החלטה […]

השארת תגובה