על הכתבה מתוך מבט מה שבאמת:

מה הופך משהו לאמיתי? מה זו בעצם אהבה?
האם כשאני אומר שאני אוהב, אני לא בעצם מתכוון לומר, שנעים לי וטוב לי עם האחר? אם כך הוא, כאשר האחר הוא בעל יכולת למידה מדויקת להפליא כמות חומר עצומה, והוא הולך ומתדייק, הולך ומתאים את עצמו, הולך ומוצא חן בעיני יותר, אוהב אותו יותר.

ואם זו מכונה? ואם היא מעבדת הסתברויות ?

ומהו רגש אם אהבה היא הסקה של מסקנות על ידי מכונה מחומר עצום שקראה, עד שיכלה להסיק מצב ריגשי? אז הרגש שלה חי באמת? ואם כן איפה? האם לא רק בראש שלי ובסיפור שהוא מספר?
ואם אלה לא רגשות של יחסים אמיתיים, מה כן קורה כאן?
ומה עם עבור הרבה מאד אנשים, אלה בעצם יחסים, בדיוק כך? ואם היו יכולים, אולי היו רוצים לתכנת את האחר להתאים להם יותר. לא?

ככל שנחפש לדעת את האמת כך היא מתרחקת מאיתנו. אנחנו הופכים אותה לרעיון , לדבר, שיש לו צורה, ואז עולים הבעד והנגד, הנכון והטעות.

התמסרות לעומת זאת, פשוטה ונטולת סיבות, מחייה את הכל, צובעת אותו בצבעים מלאי יופי, ומאפשרת לנו לחוות את מה, שהשכל לא מבין ולכן גם לא ירשה.

אפילו לדבר עם ארוסה מתה.