חלום

*אופי המילון והמלצת קריאה:

מילה היא כלי דרכו עוברת מהות, אנרגיה. המילה לעולם איננה הדבר עצמו. מהו הדבר עצמו? שאלה זו טוב שתיענה בשתיקה.

לכן ההזמנה במילון היא ״טריקית״ כי נדמה שהיא מחליפה ״הגדרה״ ב״הגדרה״ אך היא לא. היא הזדמנות להתבונן על המילה ולשאול – אם היא לא כמו שהתרגלתי לראות דרך השכל, אז מה היא? מה מהותה מתוך המיסתורין? מתוך הטבע? מתוך הידיעה הבלתי נתפסת שהכל אחד, הכל תנועה ואני חלק מזה? מכאן תמצאו שה״הגדרה״ החדשה לפעמים תשמע פיוטית או אפילו תרגיז את השכל, כי הוא לא יכול להבין אותה. זה בסדר. תנו למילים להיות כלי והקשיבו לאנרגיה שעוברת דרכן. זה בדיוק מה שבאנו לעשות כאן.

כשאנחנו אומרים חלום, לרב אנחנו מתכוונים – לא מציאות.

חלום ההיפך ממנה, חלום הוא הזיה, משהו מנותק, או לקוח ממקום אחר, המדמיין מציאות שאינה קיימת.

במציאות כזו ההתייחסות לחלום היא כמשהו נחמד, אולי מיותר או אף מטריד, ולכן עדיף להתעלם ממנו או להתייחס אליו בסלחנות.

לעיתים קרובות אנחנו בזים, מבטלים או מרגישים טיפשים לגבי חלומות ופנטזיות שלנו או של אחרים ובכלל, לדברים שאיננו יכולים להבין.

במבט מתוך המסתורין והידיעה שהכל אחד בתנועה:

חלום, בשינה או בעירות, הוא הדרך שלנו לדבר אל עצמנו. הוא ביטוי של קולות שאנחנו יוצרים או קשובים אליהם במימד גבוה ובתדר עדין, אבל לא קולטים אותם בתדר היומיום, במימד הגשמי של השכל.

חלום איננו רק מה שקורה בלילה או בשעת שינה. בעצם אנחנו טובלים בחלימה, בחכמה שבאה מן הנשמה, מן המימד שאין בו הפרדה וצדדים, אין בו הפכים ואין בו סכנות. חלימה היא יופי ואהבה שעולים מתוך התמסרות לתנועה של היקום ומשם לכל מה שעולה ממנה.

במציאות כזו נוכל לחוות עוד מנעד עצום של צלילים, החלום פורט עלינו ניגונים – צבעים, רגשות, ריחות, טעמים ותנועות, שלא ידענו שישנם בנו.

בהיענות לחלום אנחנו מתקרבים לעצמנו ונהיים דומים יותר למה שאנחנו באמת.

״השכל, שזיהה שהוא מאבד שליטה והיא עפה, ביקש לתעתע בה שוב וניסה להראות לה, שהיופי הזה שהיא רואה, הוא דמיון, מקרה או לפחות מזל של מתחילים. היא חייכה והפעם, המשיכה במעופה.״