חשיבה

במובן הישן:

היא תהליך שבא לגלות את האמת. התנהלות על פי חוקים וסדר שלא ניתן לערער עליהם, שיחשוף את המציאות עצמה. לכן חשיבה הועלתה לדרגה גבוהה כל כך במהלך ההיסטוריה של האנושות. היא בעצם באה להמשיך את מה שהתחילו אדם וחווה במיתוס עץ הדעת. הבנה, כך למדנו להאמין, נותנת לנו אפשרות שליטה ושליטה חיונית, בעולם מסוכן וכאוטי שבו אני מהלך חסר.

המציאות שנוצרת היא שכל דבר החשיבה מפענחת, מבקעת ואז יוצרת ממנו יתרון. בלי יתרון אנחנו בסכנה. כך אנחנו כל הזמן בלחץ ובתחושה שאם לא נבין לא נוכל לזוז או לחיות בשלווה. 

 

במובן החדש והמתחדש:

חשיבה היא סדר של מסקנות ועובדות, שהמצאנו ושכחנו שהמצאנו. יצרנו את החשיבה כדי לראות את העולם דרכה, לגלות כמה מצומצם ודל עושה החשיבה את הפלא האינסופי שהוא אנחנו והבריאה כולה, ואז היינו אמורים להתעורר ולדעת, שהריקוד שלנו עם העולם לא קורה דרך חשיבה מובנית שיוצר השכל , ואם כן, אז רק במעט ובערבון מוגבל.

אם היינו זוכרים השכל מוגבל עד מאד, שהוא אמור להיות מעין פרשן, לתת כותרות נילוות לדבר עצמו, היינו מסכימים לא להבין את מה שאנחנו לא אמורים להבין, משום שלא ניתן להבינו. המסתורין עצמו, החכמה האמיתית, היופי האימננטי, האהבה עצמה-אינם ניתנים לפיענוח, הם אינם נתפסים על ידי מסקנות ואין תהליך מובנה שמאפשר לדעת אותן. ההכרה בכך מעלה מיד שובבות ותשוקה לשחק, מחוץ לקופסא. עכשיו אנחנו בחזרה על המגרש האמיתי. עכשיו נכנסנו לנהר.

המציאות שנוצרת היא של הקשבה פשוטה לחכמה של המסתורין, לתנועה שעולה ממנו ומניעה אותו. השכל לא יחפש אז סדר מדומה או מוכתב מראש או מבחוץ. הוא יהפוך להיות מתאר ומוליך את החכמה המקורית. הגולמית. זו שבאמת.   לצידה של ההקשבה הזו יהיו החיים התנסות. החשיבה תיצור תנאים ומצבים שדרכם נלמד את ההבדל בין מה שבאמת לבין הסיפור שסיפרה המחשבה. זוהי המשמעות של להיות ער. 


״אם אינך יודעת לאן ברצונך להגיע, כל שביל שתקחי מצויין״
אמר חתול הצ׳סייר לאליס.

מושגים קשורים

אודות המחבר

השארת תגובה