טיפול

במובן הישן:

טיפול הוא תהליך של עזרה למי שאין ביכולתו לעשות לעצמו. זהו ניסיון לתקן את הפגום או המעוות, ניסיון להפעיל כוח או השפעה, כדי להוביל למצב רצוי, כשהמצב העכשיוי אינו רצוי או אינו טוב מספיק. כשאדם מטופל מתוך אמונה שכזו, הוא לומד להאמין ואולי גם מתחזקת אצלו האמונה, שהוא פגום או לא טוב מספיק, לא ראוי ולפעמים אפילו מסוכן, וכשהוא ידכא בעצמו כוחות מסוימים ויודה בכך שהוא חסר או מקולקל, רק אז תיווצר לו תקווה, שיום אחד יהיה לו טוב יותר.

המציאות שנוצרת כשהאדם עצמו מאמין ,שהוא לא מספיק טוב או רע, היא שהסביבה שלו לומדת שהוא מורכב, ולכן עדיף להיזהר בקשר  איתו. כל תקשורת איתו אז  איננה פשוטה ואוהבת אלא מורכבת וזהירה והריקוד בין האדם לסביבתו מעמיק את אמונת היסוד שהתחילה את המעגל הסגור הזה.

במובן החדש והמתחדש:

טיפול במובן החדש נובע מן הידיעה שהאדם הוא פלא, אנרגית חיים חזקה ומפתיעה, שמתגלה למי שמבקש לעזוב את המוכר והידוע ולתת לאמת להיראות בפניו. לכן טיפול שכזה כבר יהפוך להיות אימון. הוא יהיה מכוון אל היופי והחכמה הנמצאים באדם ומחכים שיכיר בהם ויחייה מתוכם. הוא יהיה מכוון לזהות מהן המחשבות שמבלבלות את האדם ומשכנעות אותו שעליו לפחד, שהוא לא טוב מספיק ושעליו לשמור על עצמו ולשמור על אחרים מפניו.

במציאות כזו זיהוי המחשבה והתבוננות בעצמי כפלא של חיים הופך למעשה יומי יומי המאפשר לאדם להתעורר מן הסיפור ולחיות את הפשטות של החיים כפי שהם באמת. האחר הופך להיות שותף אשר דרכו אני יכולה לראות את ההבדל בין הסיפור להאמת ודרכו להתעורר. התנועה המשותפת הופכת להיות גילוי האמת והיזכרות בה, תוך כדי שקליפות של מחשבות נושרות ממני ומשאירות אותי מזוכך ורואה נכונה.

“ככל שאני מטפלת בזה זה מסתבך”

אודות המחבר

השארת תגובה