טירוף

במובן הישן:

טירוף זה מצב בו אני מאבדת אחיזה במציאות וכל האפשרויות הקיימות בפני גורמות לי לנזק. טרוף משאיר אותי חסרת אונים מול העולם, נלקחת ממני  כל אמונה שהעולם הוא מקום טוב ומבורך. אני משותקת ,חסרת הגיון, שום שביל לא עומד לרשותי, חסרת שליטה וללא יכולת פעולה אפקטיבית. אני נטולת יכולת הבחנה.

המיינד משדר אותות מצוקה. הוא אחראי על שלומי ומוכרח לשמור עלי מן המציאות המסוכנת. הוא מחלק הוראות חדות בחרום. הוא מחייב אותי  לשמור על מרכז ואיזון, מזהיר אותי מלאבד את דעתי ודורש למנוע את המשך הטרוף בכל מחיר.

עליי לחשב את צעדיי ולבדוק מה ” משתלם לי”, לנבא  מה תהיה התוצאה בה “אשלם” את המחיר הנמוך ביותר. אני נדרשת להפעיל “שיקול דעת” ולבחור בפתרון שיגרום לי לנזק המזערי ביותר.

כשאני מאמינה שאני במצב של טרוף,אני נכנסת לדרך ללא מוצא. כל כיוון יוביל אותי לעוד דרך ללא מוצא, כל מה שאני עושה לא עובד, כל דרך שאבחר היא לרעתי, אני חשה בלבול, עומס , חרדה, לחץ, חוויה של עוד רגע נגמר העולם.

 

במובן החדש והמתחדש:

טרוף זו מחשבה שאומרת לי שאני לא חיה במציאות, שאני נפרדת ממנה, מנותקת  ממנה.

אם אסכים, אם באמת אבקש לראות, הטירוף יזעזע וירעיד את עולמי. אז אראה דרכו את  מהותי האמיתית, האמונות והאמיתות שליוו אותי כל חיי נושרות, נעלמות. מה שחשבתי שהוא בטחוני מתפרק. מה שהייתי בטוחה שהוא אני לא קיים יותר, אין לי יכולת להיאחז בו. כך אדע אותי שקטה בכל מצב.

אז אזכור את האהבה, אזכור שאני אהבה, שהעולם אהבה.

במובן החדש טירוף הוא כמו סופת הוריקן שמזיזה כל גרגר של חול ומגלה סדר חדש. היא מזכירה לי, שאני לא המחשבות שלי, שבאמת אין לי דבר להפסיד.  כשמגיעים רגעי הטירוף, אני מתבוננת בעצמי שקטה, רואה מה יש ללמוד, מבינה הכל כפי שהוא וכלום לא קורה. אני רוצה להרשות לעצמי להשתתף בבילבול עם הטירוף, לא כי אני מבולבלת אלא אני חלק מהאחד חלק מהכל, ללא נפרדות. כשאני חיה פתוחה לסערות שיעברו דרכי, אני זוכה להרגיש את העולם על כל גווניו, חיים של נשימה יופי ,לצד טלטלות.

כשאני יציבה, לטירוף אין במה להיאחז. הטירוף נעלם,הוא לא כאן להישאר, לא רוצה להיות בכל מקום בו ישנה יציבות, אין מה שיזין אותו, אין מה שימשוך אותו וכך הוא חולף.

אני יציבה בטירוף”



מושגים קשורים

אודות המחבר

השארת תגובה