במבט מתוך המסתורין והידיעה שהכול אחד בתנועה:

מהותם של יחסים הם הגילוי של המסתורין שאני. דרך ובזכות האחר כפי שהוא וכפי שאני, אני מוצא את עצמי, מגלה את עצמי מחדש. אם אני אומר כן לכל מה שקורה ולא מנסה לשמור על עצמי מפני תוצאות ״לא רצויות״, אני מפסיק לחיות כאוסף של תכונות, מחשבות והתנהגויות ותופס באמת שאני אור. תנועה מסתורית של חיים. 

האחר נותן לי לחוש את עצמי, להרגיש את עצמי, לדעת את עצמי. לא רק עצמי המוכר. אלא לעצמי הנסתר, המופלא והמפתיע. שגם הוא אני. 

המציאות שנוצרת היא של אינטימיות פשוטה, אמירת אמת מתוך שיתוף ובקשה לראות מה מתרחש ולא מתוך אסטרטגיה להשיג משהו או לכוון את הסיטואציה כך שיקרה מה שרציתי. אז מתגלות אפשרויות אינסופיות ליחסים והם יכולים להתקיים מחוץ לתמונות והמסגרות שהתרגלנו אליהם.

גם צורות שהתרגלנו לקרוא להם ״אויב״ או ״יחסים הרסניים״ הינם תנועה חיה, נושמת ומשתנה שדרכה אני לומדת את עצמי ואת חיים. מכאן כל יחסים הם ברכה והתנועה עצמה תגלה לי מי אני ואיך להיות. 

“לדעת שאיתו אני עם עצמי, שבדרכו – אני נוגעת בעצמי כפי שלא נגעתי מעולם. לדעת כשיבוא יבוא וכשילך ילך ואני לעצמי תמיד, איתו ובלעדיו, אחד.”