כניעה

*אופי המילון והמלצת קריאה:

מילה היא כלי דרכו עוברת מהות, אנרגיה. המילה לעולם איננה הדבר עצמו. מהו הדבר עצמו? שאלה זו טוב שתיענה בשתיקה.

לכן ההזמנה במילון היא ״טריקית״ כי נדמה שהיא מחליפה ״הגדרה״ ב״הגדרה״ אך היא לא. היא הזדמנות להתבונן על המילה ולשאול – אם היא לא כמו שהתרגלתי לראות דרך השכל, אז מה היא? מה מהותה מתוך המיסתורין? מתוך הטבע? מתוך הידיעה הבלתי נתפסת שהכל אחד, הכל תנועה ואני חלק מזה? מכאן תמצאו שה״הגדרה״ החדשה לפעמים תשמע פיוטית או אפילו תרגיז את השכל, כי הוא לא יכול להבין אותה. זה בסדר. תנו למילים להיות כלי והקשיבו לאנרגיה שעוברת דרכן. זה בדיוק מה שבאנו לעשות כאן.

התרגלנו לחשוב שכניעה היא ויתור הנובע מחולשה ומפחד.

כניעה נולדת מתוך מלחמה, כשאני חושבת שאין לי את מה שצריך כדי לנצח או להתעלות.

כניעה יכולה להביא איתה השפלה וחוסר צדק. היא טומנת בתוכה יריבות וצדדים של ניצחון והפסד.

המציאות שנוצרת כשאני נכנעת במובן הזה היא, שאני מאמינה שהפסדתי, שלא יהיה לי את מה שביקשתי, את מה שחשבתי שאני צריכה. שוויתרתי על הרצונות שלי, החלומות והשאיפות להיות מה שאני רוצה. אז ארגיש מירמור, ייאוש וחוסר תיקווה.

זוהי מציאות שנובעת מן השכחה שאנחנו אחד. כשאני רואה את עצמי נפרדת ומפרידה את עצמי מהעולם, נוצרים חיכוך וכאב.

במבט מתוך המסתורין והידיעה שהכול אחד בתנועה:

כניעה היא גילוי שמתרחש, כשאני מסכימה לוותר על המאבק, על הצורך להחליט ולדעת. כשאני מסכימה להישמט מעצמי ומכל מה שידעתי שאני ולומר כן לחיים כפי שהם, אני מגלה שאני בעצם יותר ממה שחשבתי, כי מעולם לא הייתי רצונותיי או צרכיי אלא תמיד אור גדול.

כשאני שומטת רעיונות כמו ניצחון והפסד, חזק וחלש, צודק וטועה, אני או הם, אני נשארת נוכחת מבלי לנסות להוכיח או להיות דבר.

כשאני נכנעת, מראת החיים פונה לתוכי. אני מגלה את יופיים של החיים כפי שהם. את יופיי שלי. אני מגלה את העונג בידיעה שאין מה להשיג, כי אני כבר אחת עם כל הדברים. העשייה בחיי אז לא תבוא כדי לסגור פערים אלא כדי לחיות ולהגשים את מה שעולה ומתבקש, את מה שהטבע שלי מראה לי עכשיו.

כניעה היא התמסרות לחיים, היא ויתור על שליטה והצורך להחזיק ברעיונות, כניעה היא זרימה בנהר החיים.

המציאות שנוצרת היא שמה שפעם נראה כמלחמה מתגלה כשותפות שהיתה מאז ומעולם, כריקוד. גופי אז יחוש קליל וחיוני. אני אוותר שקטה ורוטטת חיים, מחוברת להוויה הנמצאת בכול ורוח אלוהים חיה בי.

“הגיעה השעה להשמט מעצמך, להתעורר אל החיים כמו סערת פתאום. אפשר שוב תחזור אל ביתך בתוך טיפות הגשם. וכניעתך – שכה חתכה בך – תהפוך לניצחונך”. יחזקאל רחמים

חזרה למילון החדש

לקריאה נוספת