מילה

*אופי המילון והמלצת קריאה:

מילה היא כלי דרכו עוברת מהות, אנרגיה. המילה לעולם איננה הדבר עצמו. מהו הדבר עצמו? שאלה זו טוב שתיענה בשתיקה.

לכן ההזמנה במילון היא ״טריקית״ כי נדמה שהיא מחליפה ״הגדרה״ ב״הגדרה״ אך היא לא. היא הזדמנות להתבונן על המילה ולשאול – אם היא לא כמו שהתרגלתי לראות דרך השכל, אז מה היא? מה מהותה מתוך המיסתורין? מתוך הטבע? מתוך הידיעה הבלתי נתפסת שהכל אחד, הכל תנועה ואני חלק מזה? מכאן תמצאו שה״הגדרה״ החדשה לפעמים תשמע פיוטית או אפילו תרגיז את השכל, כי הוא לא יכול להבין אותה. זה בסדר. תנו למילים להיות כלי והקשיבו לאנרגיה שעוברת דרכן. זה בדיוק מה שבאנו לעשות כאן.

התרגלנו שתפקידה של המילה הוא לתאר ולהגדיר את המצב, את האדם, את ההתרחשות.

המילה, על פי ההבנות האלה, באה כדי לומר מה קורה וקובעת במידה רבה מה אמת ומה שקר, מה מציאות ומה דמיון. הקווים משורטטים בקפידה, ההגדרות חזקות ובאות ליצור וודאות ויכולת התמצאות. רק ככה, אומר השכל המפרש, רק ככה אפשר להסתדר כאן.

הבנה כזו של מילה יוצרת חיכוך, ויכוח ומאבק כוחות בנוגע לשאלה מי יגדיר ומי יקבע מהי המציאות, מה נחשב, מה ראוי ואמיתי. אלה שניתנת להם הזכות לקבוע, אלה שמדברים חזק או רהוט שולטים במידה רבה על מה שיהיה ולא יהיה, על מה שיכול לקרות או שיהפך לבלתי אפשרי.

במבט מתוך המסתורין והידיעה שהכול אחד בתנועה:

מילה מציירת ציור, משרטטת אפשרות, הוגה צורה אך היא איננה הדבר עצמו. היא לא יכולה להיות.

המילה איננה מגדירה, תוחמת או מצביעה על האמת, אלא מאפשרת לראות ולחוש אינסוף דרכים לחוות את המציאות, את החכמה והיופי הטבעיים שלנו. משום שמילה הוא אופן ביטוי מגוון ואישי כל כך היא תנסוך השראה ותיקח למסע של סקרנות ואהבה.

כשנזכור שזוהי הווייתה האמיתית של מילה, כשנדבר נהיה רכים יותר, פיוטיים יותר, קשובים יותר למה שיוצא לנו מהפה כי הוא יהיה ביטוי של חכמה גדולה מאיתנו שעוברת דרכנו. נבקש להקשיב לאנרגיה שזורמת דרך המילה ולהגיב אליה.

המציאות שתווצר היא של תנועה זורמת, מפרה ומחייה את כל מי שבדרכה והמילים מציירות אותה כל רגע מחדש.

חזרה למילון החדש

לקריאה נוספת