מיסתורין
*אופי המילון והמלצת קריאה:
מילה היא כלי דרכו עוברת מהות, אנרגיה. המילה לעולם איננה הדבר עצמו. מהו הדבר עצמו? שאלה זו טוב שתיענה בשתיקה.
לכן ההזמנה במילון היא ״טריקית״ כי נדמה שהיא מחליפה ״הגדרה״ ב״הגדרה״ אך היא לא. היא הזדמנות להתבונן על המילה ולשאול – אם היא לא כמו שהתרגלתי לראות דרך השכל, אז מה היא? מה מהותה מתוך המיסתורין? מתוך הטבע? מתוך הידיעה הבלתי נתפסת שהכל אחד, הכל תנועה ואני חלק מזה? מכאן תמצאו שה״הגדרה״ החדשה לפעמים תשמע פיוטית או אפילו תרגיז את השכל, כי הוא לא יכול להבין אותה. זה בסדר. תנו למילים להיות כלי והקשיבו לאנרגיה שעוברת דרכן. זה בדיוק מה שבאנו לעשות כאן.
התרגלנו שמיסתורין הוא מה שעדיין לא פענחנו, עדיין לא פתרנו. במובן הזה מסתורין יכול להעלות בנו עלבון, כי הוא הוכחה לחוסר היכולת שלנו לגלות את מה שברצוננו לגלות ולהבין את העולם. האדם הנאור לא רק שלא יקבל את המסתורין אלא יאבק בו ולבסוף, אם הוא מוצלח, יכניע אותו ויכבוש אותו.
חיים מתוך תפיסה זו של המסתורין, מושתתים על מאבק ואי שקט, שמוכרים כמחויבות והתמדה אל מול המסתורין. זהו עולם טכני, נטול קסם והתפעמות, נטול צניעות שמאפשרת לגלות מימדים חדשים. זהו עולם שמנוהל במידה רבה על ידי ציניות וחוסר סבלנות שיוצר בבני אדם תחושת ריקות ושחיקה.
מהי המציאות, מה נחשב, מה ראוי ואמיתי? אלה שניתנת להם הזכות לקבוע, אלה שמדברים חזק או רהוט, שולטים במידה רבה על מה שיהיה ולא יהיה, על מה שיכול לקרות או שיהפך לבלתי אפשרי.
במבט מתוך המסתורין והידיעה שהכול אחד בתנועה:
ברגע שאנחנו מקבלים את העובדה שלעולם, המציאות תהייה אפופה מסתורין, שאת האמת אי אפשר להבין או לתפוס אבל היא מחייה הכל בכל רגע, במקום לפחד מזה, אנחנו יכולים לראות את המציאות כקסם.
הבנת המציאות כמשהו של מסתורין, נוטל את היומרה ממך ומן המציאות, ונטילת היומרה הזו משחררת ומרפה לתוך ההוויה עצמה. ברגע שאתה מקבל אותו, ברגע שאתה אומר “אני לא יכול לומר….” גמרנו, זהו, זה מספיק. מסתורין.
ואז, במפתיע, אתה מתחיל להשתוקק. מפסיק להיות מן אָטוֹם בודד. הכל אחד משמעו שאנחנו נמצאים בתוך מארג של תשוקות ותופעות. תשוקה שהיא אינה לכבוש משהו, להיות מישהו, או שיהיה לי דבר מה, אלא תשוקה לגעת במהותו של האדם, במהותה של המציאות. לא לנכס אותה אלא לגור בתוכה. להתחיות ממנה. להיות.
המסתורין מתגלה. כל הזמן. בכל רגע. באלפי צורות. כל ידיעה, כל הידע בכלל, אינם אלא מופעים זמניים של האחד העולה על גדותיו. את המקור ואת האמיתי אי אפשר לתפוס. אי אפשר לאחוז בו. כשתפסת את הרוח אין בה כבר תנועה, תפסת אותה כרעיון והיא מיד הופכת לחפץ.
“אם פענחתי את המסתורין והבנתי אותו, הוא לא היה מסתורין באמת אף פעם”
לקריאה נוספת
אימונים
אימונים אישיים מה שבאמת חצי שעה או שעה. בזום או פיסי אימון הינו מרחב של היזכרות במה שאנחנו באמת, ולא מה שהמחשבות מספרות לנו. זה
חלק ב' – דרכים – שיחות
שיחות גלול מטה מבוא מבוא מ-ביחד ל-אחד מפגש ישיר עם חוסר אונים – להיות מילה שלי רוחני עם שווא-נח ברגע מסוים – על גברים ונשים
פרק ראשון – כניסה והתכוונות
מה שבאמת להתכונן למה שכבר כאן רות בר שלו יהודית פסטרנק נועה גולן גלול מטה לפרק רראשון – כניסה והתכוונות תודות ליהודית פסטרנק – על
השארת תגובה
