סבלנות

*אופי המילון והמלצת קריאה:

מילה היא כלי דרכו עוברת מהות, אנרגיה. המילה לעולם איננה הדבר עצמו. מהו הדבר עצמו? שאלה זו טוב שתיענה בשתיקה.

לכן ההזמנה במילון היא ״טריקית״ כי נדמה שהיא מחליפה ״הגדרה״ ב״הגדרה״ אך היא לא. היא הזדמנות להתבונן על המילה ולשאול – אם היא לא כמו שהתרגלתי לראות דרך השכל, אז מה היא? מה מהותה מתוך המיסתורין? מתוך הטבע? מתוך הידיעה הבלתי נתפסת שהכל אחד, הכל תנועה ואני חלק מזה? מכאן תמצאו שה״הגדרה״ החדשה לפעמים תשמע פיוטית או אפילו תרגיז את השכל, כי הוא לא יכול להבין אותה. זה בסדר. תנו למילים להיות כלי והקשיבו לאנרגיה שעוברת דרכן. זה בדיוק מה שבאנו לעשות כאן.

התרגלנו שסבלנות היא איפוק שנדרש, לרוב כדי לא להרוס ולשבור.

סבלנות מבקשת מאיתנו לוותר על צורך או רצון שלנו, כדי לקבל רצון או צורך אחר או כדי לתת לאדם אחר לקבל את רצונו.

סבלנות היא עצירה או בלימה של תנועה חזקה, שבאה מפחד או צורך שאני מאד רוצה להגשים, ועכשיו מבינה שלא אוכל בכלל או לפחות לא כפי שאני רוצה ומאמינה שצריכה.

אז נוצרת מציאות של ״מחירים״ – לבלימה יש מחיר, לדיכוי הרצון יש מחיר. למחיר יש גבול והוא נגמר, כאשר המחשבה אומרת, שמבקשים ממני יותר מידי, שה-ביחד בא על חשבוני, שההתחשבות גובה ממני תשלום לא צודק או שחיכיתי מספיק. לכן סבלנות תמיד תפקע, ועד שכך יקרה, קיים פחד כרוני שמחכה לפגוש את הקצה ואת השבר שהוא יביא איתו.

במבט מתוך המסתורין והידיעה שהכול אחד בתנועה:

הקשבה עדינה ופתוחה מאד ל-מה שהגיע זמנו, למה שהשביל שָׂם בדרכי, למה שעכשיו אני מוכנה לפגוש.

סבלנות היא הצניעות הנדרשת, כדי שאוכל לראות מה מתבקש, מה מתאים שאראה עכשיו, מה מדויק שאעשה עכשיו ומה הוא הדבר שאני נקראת לסיים.

במציאות כזו הסבלנות מאפשרת דיוק, מגיע מן השילוב שבין הפירות שמביאה התעוררות מסיפורים שהמצאנו מתוך פחד וצורך בוודאות, לבין ההסכמה לציית למה שמבקש שאתמסר לו, גם כשאינני מבינה למה ולאן.

כך אני מאפשרת לחכמה האמיתית של הנשמה, לכוון את צעדי ולהתגלות בפני יותר ויותר עם כל צעד.

״כבר כמה שנים היא מבקשת שיסכים לעזוב מאחור את מי שהתרגל להיות, ושימציא את עצמו ויגלה את עצמו איתה ודרכה. כך היא עושה כבר שנים והמרחק שנוצר ביניהם כבר נראה כמו מדבר שלם״

חזרה למילון החדש

לקריאה נוספת