סמכות

*אופי המילון והמלצת קריאה:

מילה היא כלי דרכו עוברת מהות, אנרגיה. המילה לעולם איננה הדבר עצמו. מהו הדבר עצמו? שאלה זו טוב שתיענה בשתיקה.

לכן ההזמנה במילון היא ״טריקית״ כי נדמה שהיא מחליפה ״הגדרה״ ב״הגדרה״ אך היא לא. היא הזדמנות להתבונן על המילה ולשאול – אם היא לא כמו שהתרגלתי לראות דרך השכל, אז מה היא? מה מהותה מתוך המיסתורין? מתוך הטבע? מתוך הידיעה הבלתי נתפסת שהכל אחד, הכל תנועה ואני חלק מזה? מכאן תמצאו שה״הגדרה״ החדשה לפעמים תשמע פיוטית או אפילו תרגיז את השכל, כי הוא לא יכול להבין אותה. זה בסדר. תנו למילים להיות כלי והקשיבו לאנרגיה שעוברת דרכן. זה בדיוק מה שבאנו לעשות כאן.

סמכות מזוהה לעיתים עם שליטה. אני עליון, טוב יותר, ראוי יותר, בעל זכויות יותר ולכן אני בעל סמכות להחליט מה ואיך יהיה.

כשהסמכות נובעת מבלבול שכזה, היא עלולה להיות מסוכנת לשני הצדדים: לצד הסמכותי באלימות, עליונות, “בריונות”. לצד השני בקורבנות, מרדנות או פסיביות.

המציאות שנוצרת היא של תבניתיות והרדמות – הסמכותיות הישנה תשליט פחד במטרה לשמר את הקיים ואת מה שנתפס על ידה כבטוח. מי שיציית יחשב כשייך ורצוי ומי שיתנגד יחשב לבוגד ומסוכן. הנאמנים ילחמו בבוגדים. לכן, רבים ימצאו מפלט בפאסיביות וכהות חושים שתסייע להם לא להרגיש ולא לבקש דבר מחוץ למה שאפשרי – אם יש מישהו סמכותי שמחליט, אז גם אין לי צורך לחשוב, להיות יצירתי, להפעיל שיקול דעת. בקיצור, אלימות או שממה.

במבט מתוך המסתורין והידיעה שהכול אחד בתנועה:

סמכות משמעה לקבל את החכמה העמוקה, המקורית (לסמוך על).

כשאני סומכת על העולם שהוא מקום טוב ובטוח, לעולם יש “סמכות” עליי, הוא דואג לכל צרכיי. אז אני יכולה לפעול בו בחופשיות, בידיעה שהכל מתנועע בריקוד אחד ואני מסונכרנת עם החיים, חיה את הרגע ופועלת כנביעה מהמקור. אז אני יכולה לוותר על הצורך בלשלוט, להחזיק או לדאוג ש…

כשאנו פועלים מהחיבור למקור, מה”יש”, הבילבול אינו אוחז בנו, אנו רואים בבהירות את הקיים – היכן אני נמצאת כרגע, מה עלי לעשות, מה הגיע זמנו לקרות. משם נובעת הסמכות – מהידיעה שאני רואה, וגם אם אני עוד לא רואה, אז עוד רגע אראה.

פעולה מתוך סמכות כזו נובעת מהידיעה, שאנו עושים את המעשה הנכון ביותר עבור הכלל מתוך איפה שאנחנו נמצאים עכשיו.

“הצמחים גדלים על ידי האנרגיה של הטבע, של היקום ושל עבודתו של האדם. זוהי חמדנותו של האדם, שרוצה שהצמחים יגדלו מהר יותר או יהיו גדולים יותר או יפים יותר. אז בני האדם משתמשים בכימיקלים.

אני נותנת לצמחים בגינה שלי לגדול כפי שהם מבקשים.” – JEONG KWAN