במבט מתוך המסתורין והידיעה שהכול אחד בתנועה:

צורה היא ביטוי של מהות. היא משכנה של מהות.

אז שום דבר אינו כפי שהוא נראה. כשאני רואה דבר, כל דבר, אני זוכרת ששוכנת בו אנרגיית חיים, שנותנת חיים, הוויה שלמה ששוכנת בכול. היא ללא גבול או זמן.

אז אוכל לראות יופי בשינוי, אוכל לראות את כול הצורות כביטוי של אותה הוויה.

כולן יהיו יפות ומבורכות מעצם היותן. הצורות הן ביטויו של הטבע, הן נוצרו לפי חוקי הטבע, חוקי הבריאה, בכדיי שחיים יוכלו להתקיים בהם, הן גוף מושלם להתגלמות האלוהות.

כשאני מתעוררת לטבעי אני לא צריכה להעלים צורות כדי להיות מהות, אני זוכרת שצורה אינה יכולה להתקיים ללא המהות אך המהות אינה תלויה בצורה. היא אור והיא נצחית.

כך אוכל לחיות בשימחה ופשטות גם כשזמנה של צורה להסתיים. אז אוכל לראות ברכה גם כשיחסים משתנים, גם כשגוף חדל ומת.

“הגל והאוקיינוס לעולם אינם נפרדים ומהות שניהם היא תמיד מים.”