שיפוט

*אופי המילון והמלצת קריאה:

מילה היא כלי דרכו עוברת מהות, אנרגיה. המילה לעולם איננה הדבר עצמו. מהו הדבר עצמו? שאלה זו טוב שתיענה בשתיקה.

לכן ההזמנה במילון היא ״טריקית״ כי נדמה שהיא מחליפה ״הגדרה״ ב״הגדרה״ אך היא לא. היא הזדמנות להתבונן על המילה ולשאול – אם היא לא כמו שהתרגלתי לראות דרך השכל, אז מה היא? מה מהותה מתוך המיסתורין? מתוך הטבע? מתוך הידיעה הבלתי נתפסת שהכל אחד, הכל תנועה ואני חלק מזה? מכאן תמצאו שה״הגדרה״ החדשה לפעמים תשמע פיוטית או אפילו תרגיז את השכל, כי הוא לא יכול להבין אותה. זה בסדר. תנו למילים להיות כלי והקשיבו לאנרגיה שעוברת דרכן. זה בדיוק מה שבאנו לעשות כאן.

התרגלנו ששיפוט הוא הסקת מסקנה לגבי אדם או מצב, שמצביעה על עובדות, על מה שבאמת קורה, על כל מה שבאמת קורה, על המציאות היחידה.

שיפוט במובן הזה הוא השוואה, לפלס או לאמת מידה, שהאדם השופט מניח שהיא האמיתית, היא האחראית והיא היחידה הראויה.

השיפוט מניח, שההשוואה הזו תכניס את הדברים לסדר, תמנע כאוס ותיצור וודאות וביטחון. היא תמנע סטיות, חריגות וסכנה.

במבט מתוך המסתורין והידיעה שהכול אחד בתנועה:

שיפוט… איננו.

שיפוט מניח שהעולם ידוע, הסדר הוא אחד ויחיד והוא תנאי לשלומם בטחונם ואושרם של בני האדם, ושעל אדם אחראי וחברה ראויה לשאוף לסדר הזה תמיד ולתקן מידית כל חריגה ממנו.

העולם שאיננו המצאה של מחשבתם של בני האדם אלא זה שהוא טבעם של הדברים, יודע שאת האמת לא ניתן לתפוס על ידי השכל והיא בוודאי לא נמצאת בתוך סדר כלשהו שהמציאו בני האדם.

אנרגיה עצומה, יפה מעבר לכל תאור וחכמה בחכמה המניעה את הכל, היא זו הבאה לביטוי בכל צורה ובכל מקום. לכן, כל צורה וכל מקום הם עולם אינסופי ושער לידיעה מזוככת יותר של האמת. אין טעות. אין סטייה. משום שאין פלס. כל מקום הוא המקום.

”לעיתים, זה לא שאתה נעשה שמן יותר, אלא שפתח הדלת נעשה משוום מה צר יותר ואז פשוט כדאי לא לעבור דרכו”

חזרה למילון החדש

לקריאה נוספת