הפרדה

*אופי המילון והמלצת קריאה:

מילה היא כלי דרכו עוברת מהות, אנרגיה. המילה לעולם איננה הדבר עצמו. מהו הדבר עצמו? שאלה זו טוב שתיענה בשתיקה.

לכן ההזמנה במילון היא ״טריקית״ כי נדמה שהיא מחליפה ״הגדרה״ ב״הגדרה״ אך היא לא. היא הזדמנות להתבונן על המילה ולשאול – אם היא לא כמו שהתרגלתי לראות דרך השכל, אז מה היא? מה מהותה מתוך המיסתורין? מתוך הטבע? מתוך הידיעה הבלתי נתפסת שהכל אחד, הכל תנועה ואני חלק מזה? מכאן תמצאו שה״הגדרה״ החדשה לפעמים תשמע פיוטית או אפילו תרגיז את השכל, כי הוא לא יכול להבין אותה. זה בסדר. תנו למילים להיות כלי והקשיבו לאנרגיה שעוברת דרכן. זה בדיוק מה שבאנו לעשות כאן.

הפרדה, בהבנה המקובלת, היא פעולה המיועדת להרחיק בין שני דברים תוך תקווה שכך ימנע נזק לאחד מהם או לשניהם.

המציאות שנוצרת מתוך חיזוק ההנחה שיש סכנה בחיבור או באיחוד היא של עוד הפרדות, עוד פחד, עוד אמונה בסכנה, עוד התרחקות ואלה משאירים אותנו בחיים של תחושת איום מתמשך, מאמינים באין מפריע כי אנחנו רחוקים מספיק כדי שדבר לא יגיע אלינו.

במבט מתוך המסתורין והידיעה שהכל אחד בתנועה:

בראייה ערה אין דבר כזה הפרדה.

כמה שלא אתרחק
כמה שלא אנסה לחצוץ
כמה שלא אגנה
אזהיר
ואשמר –
אני אחת עם הכל.
גוף אחד
נשמה אחת
תנועה אחת
טבע אחד.

המציאות שנוצרת מחיים שכאלה היא שככל שאמהר להתעורר מן האשליה שאפשר להפריד, ככה אתחיל לנוע כאחת עם העולם והשמחה וההרמוניה תקרנה מאליהן.

“אני חייבת ליצור הפרדה ביני ובינו כדי שאוכל להיות אני”