אנחנו מחוברים, מארג אחד חי, אבל אנחנו מתנהגים כאילו אנחנו לא. כשאדם אינו חי בהלימה עם המציאות, אנחנו קוראים לו מטורף והנה, אנחנו נעים כך ביוניסון, מסומאים מאשלית נפרדות וגם כשהמציאות מנפצת אותנו לרסיסים, אנחנו לא מתעוררים. רק אוספים את השברים, מדביקים מהר הכי דומה למה שהכרנו, וממשיכים ביוניסון לעוד סיבוב. מרגע שנולדת, המארג מזין אותך בחכמה וידע שאינם תלויים בזמן, מקום או זהות. במידה רבה, אַתְּ המארג כולו, אבל גם לא, אַתְּ – אַתְּ. מה התפקיד שלך? איזו איכות וצבע ייחודי את מתבקשת להביא למארג? האם את מביאה אותו?

בסיפור האינטואיטיבי נצא כמשלחת מחקר למסע בזמן ובמרחב וניפגש כדמויות חדשות בנקודה אחרת על ציר האבולוציה האנושית. במפגש הקרוב, ניסע לאדמת ארץ ישראל בעוד 100 שנה. בנעליהן הלא צפויות של דמויות חדשות, כשלכל דמות יש תפקיד ואיכות אותה היא מתבקשת לחקור, אחת דרך השניה, נלמד את המציאות שתתגלה ומתוכה ומתוכנו, ייכתב לו – סיפור.