מילים של שקט

יופיו של האדם וחכמתו גדולים, יפים ומפתיעים לאין שיעור. הם נצחיים ומחזיקים בתוכם את הידע והעוצמה של האנושות כולה, אגורים בתוכם, זמינים כשנדרש.

גם בתנאים קשים מאד, כשחושך ורוע מתפשטים ולפעמים אפילו נראה, שמכסים את הכל וממלאים את הכל, הם שם, ויותר מכך, הם דווקא הופכים לנגישים יותר בזמן משבר, כשמי שהיינו ואיך שהבנו את העולם נסדקים. ככל שהסדק רחב יותר, ככל שהשבר גדול יותר, האור הפנימי הזה קורן. אין זה אומר, שהכאב לא כואב מאד או שהפחד לא מרעיד וכבד. הכוונה גם איננה שהעצב שטוח והכעס שברירי. הם חזקים, מטלטלים ולא משאירים לעיתים אבן על אבן.

רק שמפגש אמיתי שיש בו רשות מלאה לכאוב לפחד לכעוס או להתגעגע עד שהלב נשבר, הוא זה שסודק, ומשם האור כבר יודע מה לעשות.

מועצת החכמה

אנחנו עומדות בשבר. במכתש שנפער בליבנו הפרטי והקולקטיבי ב7
לאוקטובר. מה שמתבקש עכשיו הוא להיישיר אליו מבט, בתשומת לב עמוקה ובאהבה, להכיר בו ולשהות בו. כל מי שלב פועם בקרבו כואב עכשיו מאד. כל מי שעיניים בראשה רואה שמה שהיה הוא לא מה שיהיה, שדברים שהגיע זמנם לחדול נשרפים ומתכלים.

עלינו לעשות חדש. להרגיש ולחשוב באופן חדש את התיקון והצמיחה המתבקשים. חכמת החיים והאהבה טבועות בנו מלידה, הן הטבע שלנו. אנחנו רק צריכות להקשיב להן. החדש כבר כאן. אל לנו לפעול מתוך הידע הישן שהביא אותנו למצב שבו אנחנו נמצאים. אל לנו לסגור את החרכים שנפערו בנו ושדרכם מבליח אור. אנחנו רוצות להסתכל מקרוב, לבדוק בכל רגע מה האמת והאהבה מבקשות מאיתנו ולפעול בדרכים חדשות לגמרי.

ההתגייסות והסולידריות הן מדהימות. אנחנו לוקחות על עצמנו לטמון בהן זרעים של מבט חדש ומבע חדש. לומר בהן את האמת, לקיים בהם מבנים חדשים עם יסודות עמוקים ובריאים. לא להיסגר ולהתארגן לפי מה שהיה. לא להיסגר בכלל. אנחנו מזמינות את מי שכבר פועלת לתיקון העולם, ללמוד איתנו איך פועלות דרך היש ולא דרך הכאב והטראומה. נרצה לשים לב, להסכים לכאוב אבל לא לחשוב שאנחנו כאב, להרשות לעצמינו לפחד או לכעוס, אבל לא לחשוב שהפכנו לגושי פחד או כעס, פשוט כי זו איננה האמת.

מפגש בריא עם מטפל או דמות מלווה, בזמן משבר, תזכיר ותחזיר הביתה דרך הסדקים, בשותפות אמת, שבה שניהם עוברים בשער ויוצאים בצידו השני על אדמה חדשה.

מבנה פעולה של המועצה

פגישת התכנסות אחת לשלושה שבועות, שתימשך ארבע שעות.

· נהיה בהקשבה עמוקה, סקרנית, חקרנית ומחדשת למה שאנחנו רואות ונתבהר באמצעות המפגש אחת עם השנייה, דרך השנייה ובזכות השנייה.
· נרצה לראות את מה שסיים את תפקידו בחיינו, האישיים והציבוריים ומה שמתגלה ומראה את עצמו.
· נכתוב וניצור מתוך המקום החדש שמתגלה לנו – ההבנות, התנועה, דרך ההתנהלות, המילים שתיבחרנה.
· נזמין אחרות ואחרים להצטרף לכתיבה, לקריאה שתעלה ולמעגלי רוח נכון.

· נכתוב הזמנות שמופנות לנשים וגברים שקולם מבטא את החדש ותנועתם בחיים מבקשת וחוקרת אותו. בנוסף, נפנה לאנשים בעלי השפעה שמקשיבים להם ומאמינים בהם, במטרה שיכירו ויראו את מה שנגלה לנו – קול קורא.
· נכתוב נאומים, שנובעים מהראייה החדשה ומפיצים אותה. הכוונה- ליצור שפה, הגיון ומילים מתאימות לזמן הזה ולמה שכבר כאן, להראות שאפשר לחיות כך ושהאמת הזו מוכרת להם בעצם.

· נפרסם את הכתיבה וראיונות עם הכותבות על מנת ליצור הד ציבורי ליוזמות ולמהלכים המבריקים, שנוסכים השראה והופכים אפשרות למציאות.

· נשמור על תקשורת חיה של הקבוצה בינה לבין עצמה, להתייעצות, שיתוף במחשבות ובכתיבה ויצירה של קהילה חיה ונושמת, מונעת על ידי החכמה של הזמן הזה.

אנחנו קוראות לך. אנחנו רואות את האור שלך, את החכמה והכוח שלך. אנחנו חוברות כדי להגדיל, להדהד, לתקן עולם.
אז בואי