דרך

במובן הישן:

אני חיה מתוך מחשבה שהעולם מורכב וחסר וודאות ולכן גם מפחיד ומסוכן. לכן אני צריכה לדעת איך לחיות בתוכו, כיצד להתמודד עם בעיות, להחליט לאן אני הולכת ושתהיה לי מטרה וכיוון ברורים. בעולם הישן “דרך” גורמת לי לתחושת ודאות וביטחון ונותנת לי תחושת משמעות והגשמה בחיים והיא הופכת להיות חלק מבניית הזהות שלי.

המציאות שנוצרת היא שאם וכאשר אני לא יודעת מה הדרך והכיוון שלי בחיים אז אני מאמינה שלא אוכל להגשים את עצמי, לא אתקדם, לא אשיג דברים ואשאר עם הרגשה של תקיעות וחוסר כנראה לנצח.

 

במובן החדש והמתחדש:

כל רגע מראה לי את הרגע הבא. תנועת החיים מתהווה שוב ושוב באין סופיות. כל מחשבה יוצרת תנועה ואנרגיה בעולם ומקבלת צורה וביטוי דרכי. חוסר הוודאות הופך להיות ידיעה אמיתית, שאני נביעה מתמדת של חיים ויצירה just by being. מעצם היותי או מעצם קיומי.

המציאות שנוצרת, מביאה איתה חופש, כשאני מבינה שלא יכול להיות שאני תקועה גם כשאניני יודעת מה הכיוון כי התנועה הבאה תמיד תראה את עצמה אני חייה בביטחון ובפשטות בעולם כי אני רואה שכל רגע מתהווה מחדש, שהדברים נמצאים בתנועה תמידית ושאני לא צריכה להיאחז בכיוון בעל משמעות כי כל צעד שאקח מלא בעצמו במשמעות ושלמות. אני לא צריכה לבחור בדרך מסוימת על מנת להימנע מכאב כי אני רואה שמכל דבר שמגיע לחיי או מסתיים בחיי אני מתגלה לעצמי ולעולם ומתחייה אל הצעד הבא.

אם תוכל להסתכן באיבוד דרכך במשך היום, אפשר שיזדמנו לך סיכויים לקשר עם מעמקיך”.

אודות המחבר

השארת תגובה