צוללים לעומק - ובינרים וסדרות

סדרת שיחות - מה שנגמר שמנו - מלחמה אוקטובר 2023

לנוכח מה שקורה בתקופה זו (אוקטובר 2023) נשתף כאן שיחות וידאו דרך שאלות שעולות בנו ובכן/ם.

יותר מתמיד, זה זמן להיות ביחד ולהקשיב למה שנגמר זמנו. בשביעי לאוקטובר האדמה נפערה ולקחה איתה הרבה ממה שחשבנו שאפשר לעמוד עליו.

דברים שהיו מובנים מאליהם, שחשבנו שהכרנו וידענו גם על עצמנו וגם כלפי חוץ, התרסקו לרסיסים אל מול מה שחווינו וראינו את אהובינו חווים.

השאלות שמתעוררות מתוך האימה, הפחד והידיעה העמוקה שמשהו פה מעוות כל כך עד שאי אפשר לנשום, מבקשות מאיתנו הקשבה שבאה מתוך השקט.

שיחה #1

 

מה אני עושה עם ההבנה שאין לי על מי לסמוך, ושאני לא בטוחה אפילו לא בבית שלי?

לנוכח מה שהתגלה לתודעתינו ולעינינו, איך אני מוצאת את המקום בתוכי שיכול להסתכל על הרוע לא ממקום של נקמה?

מה עם המחשבה שתמיד יש דרך, שתמיד יש עם מי לדבר. שאלימות לא מביאה שלום אלא עוד אלימות ורק אהבה מביאה אהבה?

שיחה #2

 

דרך יכבד ליפשיץ, על מלחמה ואשליית הביטחון שאנו חיים, דרך אמירת מזכ״ל האו״ם – מה אנחנו מסרבים לראות ולמה? על רמת התודעה ומי האנשים שיוכלים באמת לחיות מתוך מה שהגיע זמנו ולהביא אותו קדימה? על אומץ ולקיחת סיכון ועל איך לא לחיות מתוך תחושה הישרדותית? על אף מה שאנחנו חושבות, זה טבעי לנו.

 

 

שיחה #3 

 

למה אני מרדימה את עצמי? מהן נקודות המוצא של הרדמה? למה ההרדמה העצמית לא עובדת לי? ואיך אדע אם אני ערה או ישנה?

שיחה #4

 

במילה נאמנות יש את המילה ״אמת״ אך זו נעדרת מההגדרה הרווחת של המילה. למה אני נאמנה? מהי נאמנות כפי שהתרגלנו אליה ומהי באמת? מה המחיר של נאמנות?  איך היא מנהלת אותנו? ומה יקרה אם נתחיל לערער עליה?

שיחה #5 – לעשות טוב 

 

כולנו רוצים ורוצות לעשות טוב אבל מהי עשיית טוב באמת? מה ההבדל בין התמונות שיש לנו בראש על עצמנו ועל החיים ובין מה שבאמת? מה ההשלכות של עשיית טוב שבאה מתמונה ורעיון?  איך זה נראה כשאנחנו עושות טוב מתוך הקשבה אחרת ולמה עלינו להקשיב כשאנחנו מבקשות לעשות טוב? 

 

שיחה #6 – כלים שבורים

 

אנחנו מבקשות ״לרכוש לעצמנו כלים״, אנחנו מאמינות שאין לנו או יש לנו את הכלים להתמודד עם המצב או החוויה ואנחנו משקיעות בלרענן, לשכלל ולהרחיב את ״ארגז הכלים״ שלנו. לפעמים, בלי לשים לב, אנחנו גם משתמשות באנשים, מפגשים או ידע כ״כלי״ שמשרת את צרכינו או מרגיע את פחדינו.

מה קורה כשהכלי נשבר, כשאין ברשותי להשיגו או כשאני מגלה שהוא לא היה שם מלכתחילה? הרי לחיות את החיים זה הטבע שלי. אם כן, מהי המשמעות האמיתית של כלי?

שיחה #7 – קטנוניות, דשדוש וסחבת

 

פחד מהול בעצב, מהול בטשטוש, תחושת חוסר אונים ואימפוטנטיות, הרגשה שהמציאות סוגרת עלינו מכל הכיוונים ואין לנו מה לעשות עם זה. הפחד לגעת ולהינגע מוצא לעצמו צידוקים ומזין את עצמו בתכנים וסיבות. החיים ואני הופכים שטוחים וכבויים. כך אנחנו יכולות ויכולים להעביר חיים שלמים. מה אם נדע שזה לא נכון, שיש כאלה שיודעים וכאלה שלא, אבל כן יש כאלה שבאים וכאלה שלא. ואבקש לבוא. 

שיחה #8 – יתמות

 

אנחנו אמורים לדעת איך זה מרגיש שיש מישהו שדואג לך, שנותן לך חסות, ובמידה רבה עכשיו נשארנו יתומים. מה אנחנו עושים כשקורה דבר, שלא ביקשנו ולא רצינו שיקרה? מה את עושה כשאין לך ברירה, אבל את בשלב התפתחות חדש? איך תלמדי את מוטת הכנפיים שלך? מהי יתמות במובן הרחב של המילה ומה זה לחיות ב 100% אחריות?

שיחה #9 – כעס

 

מה הוא בכלל כעס? מתי אני יודעת שהתבלבלתי מאד ונסחפתי עם הכעס לתנועה שונאת או נקמנית? איך להביא לידי ביטוי כעס בצורה שתהיה מבורכת ולא הרסנית? ומה היה קורה אילו אחרי השביעי באוקטובר היינו מסכימים כמדינה, לכעוס, לפחד, להיות באבל הנורא ולהתנהל משם?

שיחה #10 – תקווה

 

כשאני מקווה לדבר מה במובן שהתרגלנו אליו, אני נוכחת ב״לא״ של עכשיו, ומקווה ל״כן״ הנכסף שאולי יבוא בעתיד. תשומת ליבי מרוכזת במטרה דימיונית, קטנה או גדולה ופעמים רבות, לא אוכל לראות יופי בחיי כפי שהם ושמחה תרגיש חסרה, עד אשר תוגשם תקוותי. יחסים, מצבים ואפילו אני עצמי, יהפכו לכלי שמשרת או לא משרת את הרצון שלי ואני אלך בעולם כקבצנית.

שיחה #11 – חושך

 

התרגלנו לראות את החושך כהפך מאור, ההפך מחיים. ראיה כזו של חושך יוצרת ראיה חד משמעית של פחד, הפרדה ודואליות. מכאן בכל דבר יש צדדים ועלי לנצח את הצד ״החשוך״. 

אבל החושך הוא לא – לא, הוא כן, פשוט לא איך שאנחנו רגילים, מבינים, תופסים. אין שם צורה או היגיון כמו שאנחנו מכירים אבל יש שם פעימה וחיים בדיוק כמו תינוק שנולד או השמש.

שיחה #12 – עקשנות

 

בבסיסה של עקשנות עומדת ההנחה שאני יודעת מי אני, מה העולם, מה טוב, ואני אומרת ״כן״, אבל בתנאים שלי. התוצאה היא שאני לא באמת נוגעת בכלום ולא נותנת ששום דבר יגע בי.

שיחה #13 – ״הם לא יקריבו אותנו…״

 

השיחה הזו בוערת כי ככה זה עכשיו. זה בוער. היא מתמקדת ומעמיקה במה זה אומר שנגמר זמנו של משהו, איך שמים לזה לב בכלל ואיך (לעזאזל) נותנים לו להסתיים. 

שיחה #14 – נרטיב

 

מהו נרטיב ומהו לא נרטיב? האם עלינו לתת כבוד לנרטיב? מהו כוחו של נרטיב?

מהו ההפך של נרטיב? איך חיים ומקשיבים לא דרך נרטיב?

בואו נשים לב אילו אמונות יש לנו שאנחנו מחזיקים ונבדוק, כמה אנחנו מאמינים להן? שיעורי בית – עשו אותם וכתבו לנו!

 

 

 

שיחה #15 – האחריות האמיתית

 

איך הבנו אחריות עד עכשיו ומה המציאות שההבנה הזו יוצרת לנו?

השיחה מפרקת את ההגדרה של אחריות כפי שהיא מוגדרת בויקיפדיה, מתבוננת על ההשלכות של אותה הגדרה ומזמינה להתבוננות על אחריות מתוך הזמן הזה ומה שבאמת.

שיחה #16 – ליישר קו עם העולם

 

אילו הנחות יסוד מתקיימות מעצם המונח ״ליישר קו עם העולם״ 

מה יש בו ב״קו״ הזה שמושך אותנו כל כך להתיישר אליו?

מה מאפשרת ההסכמה לאפשרות, שאני נלחמת צלחמה אבודה ומה אני רואה מכאן?

שיחה #17 – שקר


על שקר עצמי, האבולוציה של שקר ומהו ההפך משקר, אם זה לא אמת?

שיחה #18 – הגדרות 

 

איזו מציאות אני יוצרת כשאני חיה על פי ההגדרות של השכל וחושבת שאני שומרת על עצמי? התבוננות דרך מה שקורה בעזה, דרך הגדרה של עצמי, של עם, של אלימות וכל מה שהתרגלנו.

 

שיחה #19 – ידע

 

״ידע זה כוח״ – איזו מציאות זה מיד יוצר? בחדשות, ביחסים, בבריאות, באינטואיציה?

ידע אמור להזכיר לנו את התנועה ולא שניקח אותו כדבר סגור. לנשים יש גישה טבעית לזה. אז בואי.

שיחה #20 – יום האישה

 

דרך הניסיון של רותי בעבודה עם גברים, דרך הטנספורמציה שעברה, התבוננות על יום האישה ולמה זה תמיד מאבק? מה כל כך גרוע במשחק הקיים ואיך זה נראה כשאישה עושה את זה?

 

 

שיחה #21 – התנבאות

 

איך הבנו נבואה ומהן הנחות היסוד שעליה מונחת המילה? מי שדבקה נבואה, האם יש לו תפקיד? איך זה לחיות מתוך מצב הוויה של היאחזות לעומת מצב הוויה של נבואה?

 

שיחה #22 – אז בואי

 

אז בואי, אישה. תנועה ועשיה שהולכת ונהיה חד משמעית, על חכמתך ובלבוליך, עוצמתך וחולשותיך. בואי. הכל צריך אותך. זה לא גישה או שיטה, זה קול שאת שומעת בתוכך שאומר – אז בואי.

שיחה #23 – כאוס

 

הצורות מופיעות כביטוי לרמת התודעה שלי – תמהיל של המידה שבה אני מאמינה במחשבות והאמונות שלי ושל המידה שאני יודעת שאני חלקיקים ותנועה. כשאנחנו מסכימים ללכת לכאוס, ולתת למה שנגמר להיגמר, הצורה החדשה תראה את עצמה

שיחה #24 – אם אין לזה מחיר

 

איך הולך קו המחשבה הזה? מה הן ההנחות הבסיסיות של ״יש לזה מחיר״ ומה ההשלכות המיידיות של זה?

שיחה #25 – אמת

 

עם האמת אין ״יחסים״, האמת היא. איך אפשר לדבר על האמת בלי להפוך אותה ל-דבר?

שיחה #26 – סופים ופרידה מנועה

 

זה זמן לתת לצורות ומבנים להיגמר ולהישאר נטו, עם מה שחי בלי הנשמה, עם מה שנותן חיים בלי מאמץ וללכת יחפה על אדמת האהבה והשקט. הן מה שנשאר כשהסכמת להרפות ולומר אמת.

התבוננות על המצב - סדרת מפגשים לאור המחאה והרפורמה המשפטית - אביב 2023

האם זה אפשרי ואיך ניתן להישאר יחפים במציאות שנדמה שהשליטים שאמורים לשרת אותנו, דורכים עלינו במגפיים גסות?

 

איך לשים לב שלא הפכתי לכלי נשק ואיך אפשר לעמוד יציב ולהשמיע קול מבלי להיהפך לכלי נשק?

 

כמה רחוק אני מוכנה ללכת כדי להיות שייכת? מה דורשת ממני הנאמנות שהינה תנאי להשתייך? מה אסור לי לראות? ממה להעלים עין? מה אני צריכה להיות מוכנה לעשות? למה עלי לתת רשות כדי להמשיך ולהשתייך ומה המחיר שאני משלמת על זה?

מהו תפקידו של האדם החופשי בתקופות שכאלה? שיחה עם ד״ר עדנה גורני, דרך טבע ומגדר

 

על ההבנה שנבגדות היא אחת התחושות הקשות ביותר, שאדם יכול להרגיש. לא רק שהידיעה הפשוטה שהיא או הוא – בשבילך – היא לא נכונה עכשיו, אלא שהיא אולי לא היתה נכונה אף פעם.

מה נשתנה הלילה הזה? אנחנו. מה אנחנו רואים על עצמנו היום כעם? מה זה דורש מאיתנו? אם אנחנו השתננו, ב-מה?

קריאה רמה. להקשיב למה שפחדתי לשמוע. לזעוק. לאהוב כל כך שאי אפשר להישאר בבית. להסכים שהאדמה תירעד. להסכים ליפול בלי לדעת עד מתי ולאן. לומר די. לא לדעת אם מה שאני עושה עובד, אבל לדעת שלהפסיק זו לא באמת אפשרות. להתייאש ולהמשיך. לסרב ולאהוב יותר מפעם. לחשוב ברצינות על להיפרד. לתת את כולי. להיות שחקנית נשמה. מחאה. מהי? מה היא מבקשת מאיתנו? האם אנחנו מסכימים? האם היא תצליח? ומה בעצם אני רוצה שיהיה?

רותי ואילה לומדות רודולף שטיינר - סדרת מפגשי לייב - יולי 2021

לומדות רודולף שטיינר – שיעור ראשון – להיות בן אדם

לומדות רודולף שטיינר – שיעור שני – היישויות לוציפר ואהרימן

 

לומדות רודולף שטיינר – שיעור שלישי – המשך – אחריותו של האדם כלפי האדם

לומדות רודולף שטיינר – שיעור רביעי – סיום – אחריותו של האדם כלפי האדם

לצפיה בוידואים קצרים מתוך הסדרה ליחצו כאן

מקבץ קטעים מתוך הובינרים הקודמים

עוד יכול לעניין אותך

אימונים

אימונים אישיים מה שבאמת חצי שעה או שעה. בזום או פיסי אימון הינו מרחב של היזכרות במה שאנחנו באמת, ולא מה שהמחשבות מספרות לנו. זה

Read More »

המילון החדש

המילון החדש המילון החדש נובע מתוך הקשבה לכוחה העצום של שפה ביצירת עולם של משמעויות. שפה יכולה להיות מכשול כשאינה מדויקת, או להיות צוהר לאינסוף

Read More »

הספר

הספר – מה שבאמת גלול מטה Julie Gautier © הטבע האמיתי שלנו נמצא כאן. בכל רגע. עכשיו. לא אנחנו עשינו אותו ולכן אנחנו לא יכולים

Read More »

הירשמו לניוזלטר (חודשי) לקבלת עידכונים על המתרחש והמתחדש ב-What Really Is: