במבט מתוך המסתורין והידיעה שהכול אחד בתנועה:

כלואה זה סיפור, תיאור מצב שעושה השכל, החושב והמפריד, כשהוא מצייר את הסרט שהוא רוצה שנאמין בו. כלואה זה מצב בלתי אפשרי.

אני יכולה להיות מנועה מעשייה מסויימת, כי אני לא יכולה או כי אסרו עלי.

אני יכולה להיות נתונה למרותו של מישהו, והוא יקבע מה אעשה ומה לא.

אבל איש לא יכול לכלוא אותי באמת, כי הרוח שאני חיה ומלאה תמיד. היא מדברת אלי את קול החכמה תמיד, לא אני יצרתי אותה ואני גם לא יכול לכבות אותה. אם אני כופר בה, היא בכל זאת שם ושמחת החיים שלי לא יכולה להיפגע. הדבר המקסימאלי שיכול לקרות הוא ששבילים של ביטוי עצמי יסתמו, שלא אוכל ללכת לאן שארצה או לעשות את מה שארצה. יכול להיות שלא תהיה לי שליטה במה זה יאמר עלי או איך יראו אותי אנשים. אבל כשאסתכל פנימה, בשקט שנוצר כשאני באמת מבקש לראות כל מה שבא ולנשום אותו פנימה – כשאשאר מספיק זמן אוכל לראות בברור שהכל אור ואנרגיה נצחית פתוחה ונובעת, זורמת מעצמה לעצמה ואנחנו היא.

המציאות שתיווצר אז תהיה מעבר למה שאני יכולה לדמיין לכתוב פה.

“אני כלואה בתוך עצמי”