במבט מתוך המסתורין והידיעה שהכול אחד בתנועה:

אני מבקש שהשיחה תראה לי שדות חדשים של אפשרות

תגלה לי את מה שלא ראיתי עוד

תתן לי להבין מחדש איך להסתכל על הדברים כך שיפתחו שבילים חדשים

השיחה לא אמורה ולא יכולה לתת לי את התסריט כולו, כי כל צעד יראה עולם חדש בפנים ובחוץ, ואז אסתכל ואראה את הצעד הבא מתוך ההתחדשות שבי.

המסתורין, החכמה הגבוהה, יעמדו לרשותי כשאתמסר ליופי ולעצמה שבאדם והשיחה תהיה הערוץ, בו אעשה זאת.

כשאני מפחדת, זה סימן עבורי שמשהו מתערער. אני מברכת על הערעור ומבקשת לראות בין הסדקים ומתוך הכאוס.

אני לא מנסה לשלוט, כי כך אלך במעגלים סגורים.

כשאני מאבדת שליטה, אני צוללת עמוק יותר, מרפה לתוך התנועה החדשה ומתמסרת. מקשיבה לטבע שלי. לטבע של העולם.

שיחה במובן הזה היא כלי לצמיחה, להשתנות, להתפתחות. כשהיא נעשית מידיעת רוח האדם והיכולת לסמוך עליה השיחה תהיה כיד המושטת ישר לנשמתו של האחר, ומשם התנועה שתגיע מפתיעה ומלאה בחסד.

“יש דיבור שנוגע בשורש, במקום שממנו הדברים מתחילים. זהו דיבורו של המשורר, שמחבר אותנו, מזכיר לנו את המקור, יוצר דברים ומניע אהבה”