אישה

*אופי המילון והמלצת קריאה:

מילה היא כלי דרכו עוברת מהות, אנרגיה.  המילה לעולם איננה הדבר עצמו. מהו הדבר עצמו? שאלה זו טוב שתיענה בשתיקה.

לכן ההזמנה במילון היא ״טריקית״ כי נדמה שהיא מחליפה ״הגדרה״ ב״הגדרה״ אך היא לא. היא הזדמנות להתבונן על המילה ולשאול – אם היא לא כמו שהתרגלתי לראות דרך השכל, אז מה היא? מה מהותה מתוך המיסתורין? מתוך הטבע? מתוך הידיעה הבלתי נתפסת שהכל אחד, הכל תנועה ואני חלק מזה? מכאן תמצאו שה״הגדרה״ החדשה לפעמים תשמע פיוטית או אפילו תרגיז את השכל, כי הוא לא יכול להבין אותה. זה בסדר. תנו למילים להיות כלי והקשיבו לאנרגיה שעוברת דרכן. זה בדיוק מה שבאנו לעשות כאן.

בימים האלה, קשה לומר מה היא הגדרה ל״אישה״. אלה חדשות טובות בזכות התעוררות והתערערות מגדרית שקורית בעשורים האחרונים במקומות רבים בעולם. בהם אישה רואה בעצמה ורבים רואים בה יישות חופשיה, עצמאית ומוערכת. ועם זאת, גם אני, כשהרגשתי וידעתי שכזו אני,  מוצאת את עצמי לא פעם מכווצת וקפואה או מוכיחה ומתעמרת מול גברים (או נשים), שבמודע או לא, מתנהגים בצורה מקטינה, מזלזלת ואגרסיבית. 

זה יהיה מצידי לא צנוע ולא חכם לחשוב שאחרי אלפי שנות דיכוי והגדרות נוקשות ומקובעות שראו באישה נחותה מנטלית ופיזית ו/או כלי לסיפוק צרכים וילודה, אני פתאום אתעורר ואהיה ״אישה״ אחרת. ולא, אנחנו לא איפה שהיינו. אבל אל לנו לחשוב שזה חלף מן העולם הפנימי והחיצוני של כולנו. נשים וגברים. מה גם שיש חברות שבגלוי או בסתר עדיין חיות במציאות שמוכתבת על ידי הגדרות אלה, בהן אישה שמבטאת את עוצמתה הטבעית והכריזמה המופלאה שלה הינה בסכנת עונש, נידוי או רצח.

ועוד נקודה למה שנקרא הגדרה – ״אישה״ יכולה להיתפס גם כ״ההפך מגבר״. על כל מה שמשתמע מתבניות אלה.  

בימינו בחברה המערבית נושא המגדר חוקר את עצמו מכל הכיוונים. זה דבר מבורך ועם זאת, תזכורת לעצמי – כל ניסיון ליצור *זהות* שמגדירה אותי, עשוי להכניס אותי לתבנית, אפילו אם זו תבנית שאני בעצמי בניתי, ולהשכיח ממני את טבעי האמיתי, שהוא פלא שנסתר אפילו מעיניי שלי עצמי.

המציאות שנוצרת היא שאישה הופכת להיות מושג. היא הופכת לדבר או רעיון במקום להיות פלא. אז היא עסוקה בלחקות את שהיה או להמציא חדש, לקבל אישור או למרוד, להצליח לספק את הצרכים של אהוביה ולהרגיש בעלת ערך או מאידך – לכפור ב״תפקידה״ ולהיות אדונית נוקשה השומרת על עצמה וחרדה לצרכיה. קיימים בה הרבה קולות והיא אינה יכולה באמת לשמוע את הקול שלה. לכן פעמים רבות כל כך, נשים מוצאות את עצמן ״נטרקות״ מצד לצד של עצמן, מרגישות שהן מאבדות את עצמן או הופכות להיות מובנות רק דרך איזה מבט חיצוני, דרך איזו הבנה חברתית מקובלת שברב העולם היא עדיין גברית או הבנה חברתית ״אנדר-דוגית״ שכופרת בה. כך או כך, אין שקט. 

לקריאה מעשירה בספר – איזה דפוס דפוק

במבט מתוך המסתורין והידיעה שהכול אחד בתנועה:

אישה היא יישות שלמה שאינה ניתנת ואינה צריכה הגדרה. הכי טוב שאני יכולה לומר זה – אנרגית חיים בתנועה. נשיותה והיותה הן הכריזמה שלה. פילאיותה אינה תלויה בדבר זה או אחר, היא עצמה, כמו שהיא, היא הדרך בה היא מביאה את המהות שלה לביטוי. נשיות איננה רעיון, תבנית או קופסא. 

כשאנחנו מוותרים על הצורך להגדיר את עצמנו אלא מסכימים להיות פלא בתנועה, המציאות שנוצרת היא שאנחנו זוכים לחוות את עצמנו וכל אדם אחר באור המלא, המופלא והייחודי שהוא/היא. כך אנחנו יכולים ללמוד לחיות, להתחבר ולאהוב כשאנחנו יודעים שהאדם האחר אינו בא לענות על צרכיי, לספק את משאלותיי או להרגיע את פחדיי.

לקריאה מעשירה בספר – זהות, שייכות, היאחזות

מושגים קשורים

אודות המחבר

השארת תגובה